הסכנה שבפרבנים (Parabens)

Updated: Sep 25

מידע לגבי הסכנה שבחשיפה ארוכת טווח לפרבנים קיים כבר הרבה זמן. פרבנים משבשים את המערכת ההורמונאלית. המבנה שלהם דומה להורמון אסטרוגן והם פועלים בגוף כמו אסטרוגן. איך זה שעדיין יש בחנויות דאודורנטים, קרם לחות ומוצרי טיפוח לתינוקות שמכילים פרבנים? יצרנים רבים כבר הוציאו חומרים אלה מהמוצרים שלהם. יצרנים אחרים נוקטים גישה של ראש קטן, מחכים למכוני התקינה למיניהם שיאסרו את השימוש בחומרים האלה, ובנתיים מרוויחים על חשבון הצרכנים חסרי המודעות. נקטי יוזמה, חמשי את עצמך במידע וקראי את רשימת התכולה של המוצר. אם כתוב שם paraben או כל צרוף עם שם זה, אל תקני!

להלן מאמר המספר על מחקרים שנעשו לגבי פרבנים והממצאים שהתגלו, ובהמשך סרטון הדרכה שיעזור לך לבחור מוצרי טיפוח בטוחים!

האם הורמונים סינטטיים מאפילים על ההורמונים הטבעיים שלנו?

מאת סייר ג'י. תורגם ע"י יעל שחם גפני למאמר המקורי

מחקר שפורסם בג'ורנאל לטוקסיקולוגיה יישומית מעלה אפשרויות מדאיגות בקשר לסכנות שבחשיפה לחומרים משמרים הדומים במבנה שלהם להורמונים. חומרים אלה מצויים באלפי מוצרי צריכה המצויים היום בשוק.[1]


במאמר שכותרתו, "גילוי פרבנים באזורים שונים ברקמת השד אצל נשים: שיקולים לגבי המקור והמשמעות של הממצאים", החוקרים דנים בתפקיד שיש לפרבנים בהתפתחות של סרטן שד ומחלות אצל ילדים. פרבנים הם מחלקה של חומרים דמויי אסטרוגן שנמצאים בשימוש נרחב בתרופות, מזון ומוצרי טיפוח.


המאמר התרכז בממצאים ממכון מחקר באנגליה (The Genesis Breast Cancer Prevention Centre at the University Hospital of South Manchester NHS Foundation Trust) שגילה חמישה סוגים של פרבן בדגימות של רקמת שד שנאספו מ 40 נשים חולות סרטן שד שעברו ניתוח כריתת שד.[2]


המחקר גילה שלושה דברים:

  1. התרכובות של הפרבנים שנמצאו בדגימות רקמת השד מעידות על ספיגה דרך העור, כלומר חשיפה שמקורה קרמים לטיפוח העור או דיאודורנטים.

  2. הריכוז של מִשְׁקָעי הפרבנים שנמצאו הוא פי מליון יותר מהריכוז של האסטרוגן (אסטרדיול) שנמצא בגוף באופן טבעי.

  3. הריכוז הגבוה ביותר של התרכובת פְּרופִּיל-פרבן נמצא באזור שקרוב לבית השחי היכן שנשים משתמשות בדיאודורנט. זהו גם האיזור שבו שכיחות הגידולים הסרטניים היא הגבוהה ביותר.

בעוד הארגון העולמי לבריאות (World Health Organization) מחשיב את התכונות האסטרוגניות של פרבנים כסיכון רעלני נמוך, כיון שהפוטנטיות שלהם קטנה פי 100,000 – 10,000 מאסטרדיול (E2), הרמות שנמצאו שהריכוז שלהן פי מליון, מצביעות בבירור שהיקף החשיפה מפצה בגדול על ההפחתה בפוטנטיות.

המחקר ציין גם אפשרות מאוד מטרידה: "לגבי החשיפה אצל ילדים, עלתה הדאגה שהעומס האסטרוגני שמהווים פרבנים ותוצרי הפירוק שלהם בדם עלול לעבור את ההשפעה של האסטרוגן העצמי אצל ילדים, וטווח הבטיחות הוא מאוד נמוך כאשר משווים זאת למקרה הגרוע של חשיפה."

במילים אחרות, יתכן שהורמונים סינטטיים מכימיקלים כמו פרבנים מאפילים על הפעילות של ההורמונים הטבעיים בגופם של ילדנו. בהינתן שאצל 99.1% מדגימות השתן של תושבי ארה"ב (גילאי 6 או יותר) נמצא מתיל-פרבן, זהו נושא שיש לו השפעות מרחיקות לכת.


על פי התקן האירופאי מותר להכניס פרבנים למוצרי טיפוח בכמות של עד 0.4% מהנפח. התקנים האמריקאיים הרבה פחות חמורים. על פי האמור באתר ה FDA: "הועדה לחומרים בקוסמטיקה בחנה את הבטיחות של אתיל-פרבן, פרופיל-פרבן, וביוטיל-פרבן ב 1984 והחליטה שהם בטוחים לשימוש במוצרי קוסמטיקה עד לרמות של 25%. בדרך כלל משתמשים בהם ברמות שבין 0.01 עד 0.3%" פרבנים אף מאושרים לשימוש כחומרי שימור בתעשיית המזון


בהנתן שבחינת הסיכונים שנעשית היום לגבי רעילותם של חומרים אינה לוקחת בחשבון השפעות של חשיפה ארוכת טווח לריכוזים נמוכים, וכן את ההשפעה הסינרגית של חשיפה למספר חומרים שונים, כלומר העובדה שיתכן שההשפעות השליליות של כימיקל מוגברות כאשר הוא מלווה בכימיקלים אחרים, מחקר זה מצביע על אפשרות מדאיגה: יתכן שחומרים משמרים הנמצאים בשימוש נרחב תורמים בצורה משמעותית לעומס המחלות באוכלוסיה שנחשפת אליהם – בעיקר תינוקות וילדים, שהעומס עבורם גדול יותר בשל משקל גופם הנמוך, רגישותם לרעילות גבוהה יותר בגלל קצב גידולם המהיר, ומערכות ניקוי הרעלים אצלם פחות מפותחות מאשר אצל מבוגרים.


נראה שכדי להגן על עצמנו ובעיקר על ילדנו מחשיפה לכימיקלים, יש לנקוט על פי העיקרון המחמיר בהערכת הרעילות של חומרים כימיים: אם יש אינדיקציה שחומר מסוים עלול לגרום לנזק (בהתבסס על מחקרים ברקמת תאים או חיות), יש להתייחס לחומר כחומר מזיק, והתקנים צריכים להיות בהתאם. עד אז אנו למעשה משמשים שפני הנסיון של התאגידים היצרניים


למחקרים נוספים על רעילות של פרבנים בקרו בעמוד paraben toxicity. כמו כן קיראו ארבעה מאמרים על היכולת של ג'ינג'ר להפחית את הרעילות של פרבנים.


Sayer Ji is the founder and chair of GreenMedInfo.com. His writings have been published in the Wellbeing Journal, the Journal of Gluten Sensitivity, and have been featured on numerous websites, including Mercola.com, NaturalNews.com, Infowars.com, GaryNull.com, and Care2.com.


כיצד לבחור מוצרי טיפוח בטוחים?


מקורות

  1. Measurement of paraben concentrations in human breast tissue at serial locations across the breast from axilla to sternum. J Appl Toxicol. 2012 Mar ; 32(3):219-32. Epub 2012 Jan 12. PMID: 22237600

  2. Parabens detection in different zones of the human breast: consideration of source and implications of findings. J Appl Toxicol. 2012 May ;32(5):305-9. Epub 2012 Mar 7. PMID: 22408000


1 view0 comments