לכי להיבדק - לא זה לא מה שאת חושבת ...

סוף החורף זו העונה שבה רמת הויטמין D בגוף שלנו מגיעה לשפל. עכשיו זה הזמן ללכת לרופא המשפחה ולבקש ממנו לבדוק מה המצב אצלך.

הקשר בין בריאות וחשיפה לשמש

הראשון שהבחין בהשפעה המיטיבה של השמש על זיהומים בעור היה רופא בשם פינסן שאף קיבל פרס נובל על התגלית הזו. לפני עידן האנטיביוטיקה היה נהוג לשלוח את חולי השחפת לבית הבראה בו הם היו שוכבים וחושפים את עורם לשמש. ריפוי בעזרת אור השמש נקרא הליותרפיה (Heliotherapy).


המחקר על הקשר בין שהיה בשמש, ויטמין D ומחלת הסרטן התחיל בעקבות מאמר שפורסם ב 1980 אשר בחן את התמותה מסרטן המעי הגס בארה"ב והקשר לקרינת השמש הממוצעת. החוקרים מצאו שבערים במדינות שיש בהן יותר שמש כמו טקסס, היו פחות מקרים ביחס לערים יותר צפוניות כמו ניו יורק, שם יש פחות קרינת שמש [‎1]. מאז נעשו עשרות ואפילו מאות מחקרים בנושא.


מחקר אפידמולוגי שהתפרסם ב 1990 בחן את התמותה מסרטן שד ביחס לאזור הגיאוגרפי בארה"ב. במדינות הדרום ודרום מערב התמותה היתה 17-19 ל 100,000 ואילו במדינות צפון מזרח התמותה היתה 33 ל 100,000. [‎2]


בהמשך התפרסמו מחקרים רבים מכל העולם, ומאמרי מטה אנליזה שאחדו ובחנו את הנתונים של מספר מחקרים באותו נושא. כל המחקרים מראים יחס הפוך בין החשיפה לשמש והיארעות של מחלת הסרטן - כלומר ככל שנחשפים יותר לשמש חולים פחות בסרטן, חוץ מסרטן העור מסוג מלנומה.

חשיפה לשמש בצורה מבוקרת

עוזרת למנוע את כל סוגי הסרטן

למעט סרטן העור מסוג מלנומה


האם לקיחת תוסף ויטמין D היא תחליף לשהייה בשמש?

יש קשר בין חשיפה לשמש וכמות ויטמין D בדם, וכן יש קשר בין חשיפה לשמש ותמותה מסרטן. הצעד הבא שמתבקש לחקור הוא – האם יש קשר בין רמת ויטמין D בדם והסיכון לחלות בסרטן? חשוב לציין שחשיפה לשמש גורמת להשפעות נוספות על הפיסיולוגיה שלנו, לא רק על רמת ויטמין D, ויכול להיות שיש גורם או גורמים אחרים שאחראים להשפעות המיטיבות של חשיפה לשמש. מחקר מטה אנליזה שפורסם בשנת 2010 מצא שנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של D3-OH-25 הפחיתו את הסיכון לחלות בסרטן שד ב 45% ביחס לנשים שהרמה אצלן היתה נמוכה ביותר. [‎3]


מחקר מטה אנליזה נוסף שפורסם ב 2013 בדק את הקשר בין רמת D3-OH-25 בדם וסיכון לחלות בסרטן שד אצל נשים אחרי גיל הפריון. נמצא שהסיכון לחלות היה גבוה ביותר אצל נשים שהרמה אצלן היתה 27 ng/mL או פחות. כל עליה ברמה בדם של 5 ng/mL התבטאה בהפחתה של הסיכון לחלות ב 12% עד לרמה של 35 ng/mL. עליה נוספת אחרי רמה זו לא התבטאה בהפחתה נוספת של הסיכון. כלומר סה"כ הפחתה של הסיכון בכ 20%. [‎4]


מה אומרות תוצאות בדיקות הדם שלך?

כדי לבלבל אותנו, יש יחידות מדידה שונות לויטמין D. התוצאות של בדיקות המעבדה שעושים בקופות החולים יכולות להיות באחת משתי היחידות הבאות:

  1. ננוגרם למיליליטר (נ"ג/מ"ל) ng/mL מודד משקל ליחידת נפח של הדם

  2. ננומול לליטר nmol/L מודד כמות ליחידת נפח של הדם

הטבלה הבאה עוזרת לפענח את תוצאות הבדיקה בשתי היחידות על פי הכתוב באתר של infomed:

nmol/L

ng/mL

פחות מ 37

פחות מ 15

חוסר בויטמין D

37 - 62

15 - 25

מצב גבולי

מעל 62

מעל 25

רמה טובה

75 - 125

30 - 50

רמה אופטימלית

370

150

גבול עליון


לפי כל המחקרים שסקרתי הרמה הרצויה של ויטמין D בדם היא בסביבות 40 ng/mL. אם התוצאה שקיבלתן נמוכה מהרמה האופטימאלית, או גרוע מכך, מוגדרת כגבולית או חוסר בויטמין, חשוב מאוד לקחת אחריות ולפעול לשיפור המצב! הדרך הטובה ביותר היא לשהות בשמש, וניתן גם לקחת תוסף תזונה.

האם ההמלצה של משרד הבריאות מספיקה להגיע לרמה האופטימלית?

ב 2014 משרד הבריאות עדכן את דפי המידע בנושא ערכי ייחוס תזונתיים וביניהן ההמלצה לגבי כמות תוסף של ויטמין D. לנשים מגיל 9 עד 70 מומלץ לקחת 600 IU ביום. זו המלצה כללית וגורפת לכלל האוכלוסיה שאינה לוקחת בחשבון את המצב האינדיבידואלי, את החשיפה לשמש ואת ערכי האופטימום שהתפרסמו במחקרים שסקרתי למעלה. אחרי שבדקת את מצב ויטמין D אצלך, החלטת מה הרמה הרצויה שאת רוצה להגיע אליה, וקבעת כמה זמן את יכולה להקדיש לשהייה בשמש, את ההפרש אפשר וכדאי לקחת בתוסף תזונה.

כמה תוסף צריך לקחת?

מחקר משנת 2012 [‎5] חקר את הקשר בין מינון תוסף ויטמין D והרמה בדם אצל נשים אחרי גיל המעבר. תנאי קבלה למחקר היו ערכים נמוכים של ויטמין D, בממוצע 39 nmol/L (שהם 15.6 ng/mL). הנשים חולקו למספר קבוצות וכל קבוצה קיבלה מינון אחר של ויטמין D: 0, 400, 800, 1600, 2400, 3200, 4000, 4800 IU נמצא שכמות התוסף הדרושה להביא נשים ממצב של חוסר בויטמין D למצב של רמה של 40 ng/mL היא 2400 IU ליום. ממצא נוסף הוא שבין רמות של 400 ל 2400 IU, העליה ברמת ויטמין D היא לינארית, כלומר העלייה ברמת הויטמין ביחס ישר לכמות התוסף. אחרי 2400 IU רמת הויטמין "מגיע לרוויה" והעלייה של הרמה בדם יותר מתונה. רואים את זה כשמשווים בין רמה של 4000 ל 4800 IU, כמעט ואין השפעה על הרמה של ויטמין D בדם.

אני רוצה להדגיש שאין כאן המלצה לקחת כמות כזו או אחרת של תוסף! חשוב קודם כל להבדק כדי לדעת מה המצב שלך, ולהתאים את כמות התוסף לנתונים האישיים שלך.

מקורות

  1. Matthias Wacker and Michael F. Holick, Sunlight and Vitamin D, A global perspective for health, Dermatoendocrinol. 2013 Jan 1; 5(1): 51–108.

  2. Garland FC1, Garland CF, Gorham ED, Young JF., Geographic variation in breast cancer mortality in the United States: a hypothesis involving exposure to solar radiation., Prev Med. 1990 Nov;19(6):614-22.

  3. Chen P1, Hu P, Xie D, Qin Y, Wang F, Wang H., Meta-analysis of vitamin D, calcium and the prevention of breast cancer, Breast Cancer Res Treat. 2010 Jun;121(2):469-77. doi: 10.1007/s10549-009-0593-9. Epub 2009 Oct 23.

  4. Bauer SR1, Hankinson SE, Bertone-Johnson ER, Ding EL., Plasma vitamin D levels, menopause, and risk of breast cancer: dose-response meta-analysis of prospective studies, Medicine (Baltimore). 2013 May;92(3):123-31. doi: 10.1097/MD.0b013e3182943bc2.

  5. Gallagher JC, Sai A, Templin T 2nd, Smith L., Dose response to vitamin D supplementation in postmenopausal women: a randomized trial, Ann Intern Med. 2012 Mar 20;156(6):425-37. doi: 10.7326/0003-4819-156-6-201203200-00005.


1 view0 comments