רצוי להסיר נעליים כשנכנסים הביתה כדי להפחית את כמות המזהמים בתוך הבית

טיפ #15

15 אוקטובר 2017   |  מאת סאט דהראם קאור

האם אי פעם תָּמַהְת מה נכנס הביתה בתחתית סוליות הנעליים? חשבי על כך. מזהמים מבחוץ עלולים לחדור לתוך הבית דרך סוליות הנעליים, מקרקע או אבק מזוהמים, או מהרוח. בארה"ב משתמשים בכמעט חצי ביליון קילוגרמים של חומרי הדברה בשנה.

מי בסיכון הכי גבוה?

אם את גרה בעיר תעשיה (רוב הערים הגדולות), אזור עם מכרות, אזור חקלאי, או ליד כור גרעיני, תחנת כוח פחמית, מפעל פלסטיק, או מגרש גולף, ייתכן ואת מכניסה הביתה חומרי הדברה, מתכות רעילות כמו קדמיום, כספית, אלומיניום, עופרת וארסניק, פלסטיק או חלקיקים רדיואקטיביים.

אם יש לך בבית פעוטות או חיות מחמד שמבלים על הרצפה, החשיפה שלהם תהיה גבוהה יותר.

מחקר אוסטרלי משנת 2013 מצא שנשים שדיווחו על "תרסיסי הדברה שנישאים באויר" בקהילות חקלאיות, כשהיו יותר צעירות, היו בעלות סיכון יותר גבוה לחלות בסרטן שד בגיל יותר מבוגר.

מחקר קנדי חשוב משנת 2012 מצא שמקצועות מסוימים חשפו נשים לרמות גבוהות יותר של חומרים מסרטנים או חומרים משבשי הורמונים. אם זה קרה לתקופה של 10 שנים, ההיארעות של סרטן שד בקרב נשים אלה היתה גבוהה יותר. המקצועות בעלי הסיכון הגבוה הם:

1) עובדות חקלאות (חשיפה לחומרי הדברה)

2) נשים שעבדו בפאבים, בארים, או קזינו (צריכה מוגברת של אלכוהול)

3) מפעלי ייצור חלקי מכוניות מפלסטיק (BPA ו PVC)

4) מפעלי מזון משומר (BPA) 

5) מפעלי מתכת (מתכות רעילות)

מבין הנשים בגיל הפריון הסיכון הגבוה ביותר היה בקרב נשים שעבדו בפלסטיק או במתכת.

סקר שנערך בהנפורד, וושינגטון בין השנים 1995 – 1944, קבע שהאוכלוסיה שגרה בכיוון הרוח בקרבת מפעל לייצור פלוטוניום סבלה מסיכון מוגבר לסרטן, כולל סרטן שד. מסקנת המחקר היתה שההגדלה במספר מקרי הסרטן היתה כנראה קשורה לזיהום של המזון, המים, הקרקע והאויר, וסברו שיתכן ויש השפעה סינרגית למזהמים חקלאיים.

מה לעשות?

הפעילי בבית מדיניות שלא נכנסים הביתה עם נעליים,  שאבי את האבק ושתפי את הרצפה לפחות פעם בשבוע אם לא כל יום.

מקורות