הטעם המתוק – מה יש בו שכל כך ממכר? אנו הישראלים שיאנים בצריכת סוכר: ישראל ניצבת במקום הראשון בצריכת סוכר בעולם, לפי דו"ח מיוחד של ה־OECD (ארגון המדינות המפותחות). על פי הדו"ח, הממוצע של צריכת הסוכר בישראל עומד על 170 גרם לנפש ביום (זה 34 כפיות סוכר ביום!!). בארה"ב צורכים "רק" 142 גרם. אם תעשו חיפוש בגוגל על המילים "סוכר" ו "סרטן" תמצאו הרבה מאמרים שמסבירים את הקשר בין צריכת סוכר ומחלת הסרטן, ואם זאת אנו עדיין מתקשות לשחרר את הגלידה, השוקולד והעוגות. מובאים כאן שני מאמרים שאני מקווה שיעזרו לחזק אתכן להגיד "לא" למתוקים.
פריצת דרך מחקרית גילתה את הקשר בין סוכר ובין ממאירות
אפקט ורבורג התגלה כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת ע"י חתן פרס נובל אוטו ורבורג. הוא גילה שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם באמצעות פירוק כמויות גדולות באופן יוצא דופן של גלוקוז, ללא נוכחות חמצן (תהליך "אנ-אירובי"). תאים רגילים, לעומת זאת, מקבלים את אותה כמות אנרגיה עם כמות הרבה יותר קטנה של סוכר בנוכחות חמצן (תהליך "אירובי"). אולם הקשר בין תהליך זה לבין ההתחלקות המהירה של תאים ממאירים לא היה ידוע. באוקטובר 2017 פורסם בכתב העת היוקרתי Nature מאמר שסיכם תשע שנות מחקר שהבהירו כיצד אפקט ורבורג מעודד התחלקות מהירה של תאים[1]. החוקרים נעזרו באורגניזם של שמרים כמודל לתאים שצורכים הרבה סוכר ומתחלקים במהירות. הם גילו שתהליך התסיסה של סוכר שמתרחש בשמרים גורם להפעלה של חלבוני Ras, ואלה מעודדים את ההתחלקות המהירה של תאי השמרים. חלבוני Ras ידועים כפעילים גם בתאים סרטניים אצל בני אדם.
מחקר על התערבות תזונתית של הימנעות ממתוקים בקרב חולי סרטן
מחקר זה נעשה במרפאה נטורופתית Nature Works Best Cancer Clinic באריזונה שבארה"ב. במחקר התערבות מבוקר, עקבו החוקרים אחר 317 מטופלים חולי סרטן, שהיו לפחות שבועיים בטיפול בקליניקה. הקליניקה עוסקת בטיפולים טבעיים בלבד, שכוללים תזונה ונטילת תוספי תזונה וצמחי מרפא (דרך הפה ודרך הוריד) שהוכחו מחקרית כנוגדי ממאירות. יש העדפה לטיפולים שסבילות ותאימות המטופל לגביהם טובה, תוך התאמת הטיפול לצרכים היחודיים של כל מטופל לפי העיקרון "לטפל באדם השלם".
מבחינת התזונה הקליניקה מבקשת מכל המטופלים להמנע מממתיקים כמו סוכר, דבש, סירופ מייפל, סירופ תירס, סירופ תירס עתיר פרוקטזה, אלכוהול, סוכרי אלכוהול, נקטר פירות ומיצי פירות, מכיון שמזונות אלה הם בעלי האינדקס הגליקימי הגבוה ביותר. במקום זאת מעודדים להמתיק בסטיביה כאשר רוצים המתקה. מאותה סיבה מבקשים מהמטופלים גם להגביל את הצריכה של פחמימות מעובדות ובמיוחד מוצרי קמח. עם זאת אין כופים את ההימנעות מסוכר בשום צורה. המזונות שהמרפאה מעודדת את צריכתם הם מזונות טבעיים ומלאים: ירקות, פירות, דגנים מלאים, ביצים, מוצרי חלב וחלבונים מהחי.
תוצאות המחקר
הנחקרים חולקו לשתי קבוצות: אלה שפעלו על פי ההמלצה ונמנעו ממתוקים, ואלה שלא הצליחו ליישם את ההמלצה. אחוז המקרים שאצלם חלה הפוגה במחלה (remission) שונה באופן משמעותי בקרב שתי קטגוריות אלה: כלל החולים: 151/317 = 48% ואלה שאכלו מזונות מתוקים: 9/29 = 31%. עם זאת, ההבדל יותר בולט אם נתייחס לאותם מטופלים שהמשיכו את הטיפול אצלינו עד שהיתה אצלם הפוגה או שנפטרו. כשמשווים את כל המטופלים שהתמידו בטיפולים הנטורופתיים המומלצים כולל המנעות ממתוקים, אצל 83% חלה הפוגה במחלה, ואילו לגבי אלה שהתמידו בטיפולים אך לא נמנעו ממתוקים רק אצל 36% חלה הפוגה במחלה. מתוך כל המטופלים שהתמידו בטיפולים הנטורופתיים המומלצים (כולל אלה שאכלו מתוקים), 17% נפטרו, ואילו אצל אלה שהתמידו בטיפולים אך אכלו ממתוקים 64% נפטרו.
החוקרים הסיקו שצריכה של מזונות מתוקים (למעט ממותקים בסטיביה) היוותה גורם משמעותי לגבי התוצאה של הטיפול אצל כל סוגי הסרטן בכל שלבי המחלה, וממליצים שהתזונה של חולי סרטן לא תכלול מזונות מתוקים למעט המתקה בסטיביה.
כולם יודעים שסוכר זה לא בריא.
אז למה אנחנו ממשיכים לאכול אותו?
כי להיגמל מסוכר
יותר קשה
מלהיגמל מעישון
אז איך לעזאזל מוותרים על המתוקים?
מציעה לכן כאן תוכנית בשלבים איך לשחרר את המתוקים מחייכן.
שלב ראשון: להפסיק לשתות משקאות ממותקים
זה כולל משקאות קלים, נקטרים ואפילו מיץ טבעי, ומשקאות חמים עם תוספת סוכר. לעבור לממתיקים מלאכותיים זה לא פתרון, הממתיקים שיש במשקאות דאייט יותר מזיקים מהסוכר. אפשר לנסות לרדת בהדרגה, או פשוט לקפוץ למים הקרים ולהפסיק בבת אחת. תוך שבוע שבועיים תגלו שהמים ממש טעימים, ותתרגלו לטעם של קפה בלי סוכר. כמובן שאפשר להמתיק עם סטיביה. אם צלחתן את השלב הזה אפשר להתנפל על השלב הבא.
שלב שני: לשחרר את הג'אנק פוד
אוקי זה כבר מתחיל להיות מאתגר. עכשיו צריך לוותר על כל החטיפים, המתוקים והמלוחים, השוקולדים, העוגות והעוגיות, הגלידות... זה שלב ממש קשה, כי הרבה מאיתנו פשוט מכורות למתוק או למלוח. אז איך עושים את זה בלי להישבר? אני מציעה להכין רשימה של כל הדברים המתוקים שאתן אוכלות, ואז להתחיל לשחרר אותם אחד אחד, ולהחליף כל אחד מהם באלטרנטיבה בריאה יותר. למשל במקום גלידה אפשר להכין בבית גלידה מפירות קפואים, במקום עוגיות אפשר לאכול כדורי תמרים ואגוזים עם קקאו, לאלה שמכורות לשוקולד. אפשר גם להצטרף לסדנת לגמילה מסוכר, ולאלה מכן שיש קרייבינגס, אני מציעה להיעזר בטכניקת EFT, חפשו ביוטיוב.
שלב שלישי: להפחית פחמימות לבנות
הגעתן לשלב הזה? כל הכבוד זה ממש ראוי להערכה. גם אם לא תמשיכו הלאה כבר עשיתן הרבה למען בריאותכן ובטח אתן כבר מרגישות את ההבדל. אז למה להמשיך? כי אכילה של פחמימות לבנות כמו לחם לבן, אורז לבן ופסטה יכולה "להדליק" את החשק לממתקים ולהקשות עליכן לשמור על ההישג שכבר הישגתן. הפחמימות הלבנות מתעכלות מהר ומקפיצות את רמת הסוכר בדם, הגוף בתגובה מפיק הרבה אינסולין וזה מפיל את רמת הסוכר, ואז מרגישים שחייבים משהו מתוק... אז תעשי רשימה של הדברים שהכי מאתגרים אותך ותתחילי לחפש תחליפים בריאים לכל אלה. לחם מלא, אורז מלא, "פסטה" קישואים אם את הרפתקנית, ואולי תחליטי לאמץ קינואה. אחרי תקופה (בין שבועיים לחודש) שתצליחו להתמיד תראו שכבר לא יהיה לכן חשק לאכול אפילו את הדברים שהכי גירו אתכן בעבר. הטעם ישתנה, ופתאום יתגלה לכן עושר של טעמים טבעיים שקודם לכן לא חוויתן.
שלב רביעי: לזהות ולהימנע מסוכר חבוי
איפה יש סוכר חבוי? ברטבים, קטשופ, וגם במזונות דאייט או מזונות דלי שומן הרבה פעמים יש סוכר חבוי. בשלב הזה מתחילים להסתכל על רשימת המרכיבים של מצרכים שאת קונה. תופתעי לראות בכמה מוצרים מכניסים סוכר. השלב הזה כבר יהיה לך קל, כי כבר אימצת הרגלי אכילה יותר בריאים ומצאת תחליפים למזונות שהיית רגילה אליהם.
זהו, עשית את זה! את חופשיה מסוכר. עכשיו רק תתמידי ותקצרי את התועלות!
מקורות
Ken Peeters, Frederik Van Leemputte, Baptiste Fischer, Beatriz M. Bonini, Hector Quezada, Maksym Tsytlonok, Dorien Haesen, Ward Vanthienen, Nuno Bernardes, Carmen Bravo Gonzalez-Blas, Veerle Janssens, Peter Tompa, Wim Versées & Johan M. Thevelein, Fructose-1,6-bisphosphate couples glycolytic flux to activation of Ras, Nature Communications October 2017
Colleen Huber, Glycemic Restriction in Cancer Patients: A 7-Year, Controlled Interventional Study, Cancer Strategies Journal - Spring 2014