חדר הכביסה - החדר הכי מלוכלך בבית

בסוף חודש יוני נערך כנס אינטרנטי בנושא ניקוי הבית ממזהמים סביבתיים שנקרא Toxic Home Transformation. אחד הראיונות שממש אהבתי דיבר על נושא מאוד יום יומי: כביסה. מובא כאן סיכום של ראיון עם סטפן איזל יזם ששימש מנכ"ל בכמה חברות והוא גם אבא למשפחה בת ארבעה ילדים.

איך סטפן נחשף לעולם המוצרים האקולוגיים

מראיין: סטפן, מה הסיפור שלך, למה התחלת להתעסק עם מוצרי כביסה אקולוגיים? ​סטפן: לפני כעשר שנים נולד בני הבכור, ותוך כמה ימים הופיעה אצלו פריחה מכף רגל ועד ראש, ואתם יודעים עד כמה הורה לילד ראשון מודאג כשהילד חולה. אני זוכר שכל הזמן בדקתי – האם הוא עוד נושם? עכשיו שיש לי ארבעה ילדים, אני פחות לחוץ...

אז כשהופיעה אצלו הפריחה, לקחנו אותו למיון, ולרופא עור, וניסינו כל מיני משחות, סטרואידים, כל השיגעון הזה, וזה לא ממש עזר. עד שהגיעה חברה לבקר ושאלה – חברים, במה אתם משתמשים לכביסה? ואני עונה לה – מה זתומרת? הבקבוק הגדול הזה עם ג'ל כביסה, מה שאמא שלי משתמשת, זה מה שאני משמש. והיא המליצה לי לנסות אבקה שאין בה מבשמים וכל הדברים האלה. קיבלתי את העצה שלה וכיבסנו את כל הבגדים של התינוק במוצר אקולוגי. תוך יומיים הפריחה עברה לגמרי.

זה הניצוץ שהדליק אצלי את הנושא. מה יש בחדר הכביסה שלי? מה יש מתחת לכיור שלי? אם משהו פשוט כמו אבקת כביסה יכול לגרום לבן שלי להיות חולה, מה עוד קורה עם מוצרי הצריכה שלנו? וזו היתה הפתיחה של המסע שלי בתחום. התחלתי לקרוא את התוויות של המוצרים באדיקות, ואימצתי לעצמי מוטו – אם אני לא יכול לבטא את שם החומר אז קרוב לוודאי שהוא לא בטוח. כי כל החומרים שבאים באופן טבעי מהאדמה ומכדור הארץ, השמות שלהם קלים לביטוי.

החומרים שלא יכולתי להגיד את שמם – הלכתי לחקור לגביהם באוניברסיטת גוגל. אחד האתרים שנעזרתי בו רבות הוא האתר של EWG. גיליתי שבחומרי הכביסה שאנו משתמשים יש חומרי בישום שהיצרן אינו חייב להצהיר עליהם, אין עליהם פיקוח, ורבים מהם רעילים. המצב הוא ש 98% מהחומרים בהם משתמשים בתעשיה לא נבדקו לגבי הבטיחות שלהם. אני כבר מעל שמונה שנים מפתח ומשווק חומרי כביסה ולא באו לבדוק אותי אפילו פעם אחת.

מה כל כך מזיק באבקות כביסה רגילות?

מראיין: אז פיתחת מוצר כביסה משלך והחלטת לשווק אותו. מה יש במוצר שלך? או ליתר דיוק מה אין בו? ​סטפן: אחת הפרצות בנושא התויות על מוצרים היא, שאם הריכוז של החומר הוא פחות מ 1%, היצרן אינו חייב להצהיר עליו, וכל החומרים האלה יכולים להכנס תחת הכותרת "חומרי ריח" ובאנגלית fragrance או parfum. תחת הכותרת הזו מסתתרים לפעמים 70-80 חומרים שונים. ​ מראיין: אז למעשה גם אתה יכולת לשים חומרים אלה במוצר שלך כי אף אחד לא בודק שמה שכתוב על התווית זה מה שבאמת יש במוצר. אז אנחנו כצרכנים נאלצים לסמוך ולהאמין ליצרנים. ​סטפן: כן, אנחנו לא היינו שמים חומרי ריח במוצר שלנו, כי הדרך היחידה להכניס ריח בצורה טבעית זה ע"י שימוש בשמנים אתריים, אבל השמנים נשטפים ע"י המים והייבוש מנדף אותם, כך שלא נשאר שום ריח לבגדים. אבל אם היינו ממשיכים בקו הזה עם המוצרים שלנו, היינו פושטים את הרגל, כי אנו כתרבות צרכנית עברנו שטיפת מוח בקשר לריחות – אם זה לא מריח טוב אז זה לא נקי. אנשים קנו את המוצר שלנו, והחזירו אותו לפני שהשתמשו בו אפילו פעם אחת. כששאלנו למה אמרו – אין לזה שום ריח. היום אנחנו משלבים שמנים ממקור צמחי עם שמנים אתריים כדי לקבל תוצאה שנשארת על הבגד.

החומרים שמשמשים בתעשייה הכימית מתוכננים להשאיר שכבת ציפוי דקה על הבגד. לשכבה זו כמה מטרות – יש חומרים שנותנים ריח, ויש חומרים שיוצרים ברק.

לדעתי, חדר הכביסה הוא החדר עם הכי הרבה רעלים בבית. אמנם יש דברים הרבה יותר רעילים – למשל מנקה תנורים. זה מכיל חומרים ממש ממש רעילים, חומרים ממיסים ממש חזקים, אבל אנחנו משתמשים בזה לעיתים רחוקות, אולי פעם בכמה חודשים. אבל עם הכביסה – זה מלווה אותנו כל היום. על מה אנחנו ישנים? מה אנחנו לובשים? לכן החשיפה שלנו לכימיקאלים דרך חומרי הכביסה היא עצומה. זה במגע עם העור שלנו כל הזמן, ואנחנו נושמים את זה כל הזמן. מוצרים רבים - אבקות כביסה וג'ל כביסה, מכילים חומרים פעילי שטח (באנגלית surfactant) שזה שם מקצועי לחומרים יוצרי קצף. החומרים האלה הם על בסיס שמן והם עושים את עבודת הניקוי כי שמן מושך שמן – זה העיקרון של הנקיון. אז זה עוד אחד מהשמות הכלליים שהיצרנים מתחבאים מאחוריהם. אם כתוב plant based ionic surfactants או anionic surfactants בלי ציון איזה – סימן שמסתירים מכם מידע, ובדרך כלל כשמסתירים מידע יש לכך סיבה!

אחד המקציפים שנמצא בשימוש רחב במוצרים רבים הוא SLS sodium laurel sulfate, ועוד אחד נקרא Triton 100.

עוד קטגוריה של כימיקאלים שמשתמשים בהם בכביסה הם חומרי צבע ומבהירי UV. גם חומרים אלה נמצאים בריכוזים ממש נמוכים כך שהיצרינים לא נדרשים לרשום אותם על התוית. החומרים המבהירים משאירים שכבה דקה של מבהירים אופטיים שיוצרים אשליה אופטית תחת תאורת פלורסצנט שהבגדים יותר בהירים. זה היה המסר השיווקי של שנות השמונים והתשעים – "עם המוצר שלנו הבגדים הלבנים יהיו ממש מבהיקים בלובנם". אבל היום המסר השתנה, בעקבות מחקר שעשתה אחת החברות הגדולות ששכרו קבוצת פסיכולוגים וסוציולוגים חברתיים, והם חקרו ומצאו שאנשים רוצים ריח. אז היום המסר השיווקי הוא "המוצר שלנו מריח הכי טוב". היום באגף מוצרי הכביסה בסופר תמצאו כל מיני מרככים ודפי מרכך ריחניים וכל השיגעון הזה. ואין שום דרך, אלא אם כן יש לכם מכשיר ספקטרומטר גזים שעולה 100,000$ לדעת אילו חומרים יש שם. ​ מראיין: אז אנחנו באמת חייבים להתחיל לחשוב אחרת לגבי החומרים בהם אנו משתמשים לכביסה, בגלל החשיפה הממושכת שיש לנו לחומרים האלה. וזה אחד הדברים שאולי הכי קל לעשות, פשוט להחליף את אבקת הכביסה. ובזה אנחנו לא רק מפחיתים את העומס של הרעלים בגוף שלנו, אנו גם שופכים פחות חומרים מזיקים לסביבה. לדעתי כל מי שעושה את הצעד הזה יכול להרגיש גאה בעצמו על המאמץ שהוא עושה! הזכרת את דפי המרכך הריחניים למייבש. אלה ממש מזיקים? ​סטפן: כן, כבר יש מחקרים שמראים שה VOC (חומרים נדיפים מסוכנים) שמשתחררים מדפי המרכך הם ממש מטורפים. יש כ 14 חומרים מסרטנים ידועים שאפשר למצוא בדפי מרכך המצויים בשוק. למרבה המזל, בגלל המשקל הנמוך שלהם, הרבה מהחומרים הללו כן מופיעים על התוית. למשל משתמשים בנגזרות של סילקון שמפחיתים את החשמל הסטטי. אלה חומרים מסרטנים ידועים.

הדגמה

מראיין: תעשה לנו הדגמה? ​סטפן: כן, אז יש לנו כאן שתי חולצות לבנות, אחת כיבסתי באבקת כביסה רגילה, והשנייה באבקת כביסה של החברה שלנו. אפשר לראות שכשמכניסים את החולצה הראשונה למים, המים נהיים ממש לא שקופים, כי חומרי הצבע ומבהירי ה UV יורדים למים. כשאני מכניס את החולצה השנייה למים אפשר לראות שהמים נשארים לגמרי שקופים. זה ניסוי שאתם יכולים לעשות בבית, הכי טוב עם מגבת ידיים קטנה. קחו כלי שקוף, מלאו אותו במים פושרים, הכניסו את הבד וקבצ'צ'ו אותו כמה פעמים. אם המים לא לגמרי שקופים, אתם לא רוצים את הכימיקלים האלה בבית שלכם!

עדיין לא השתכנעתם?

אם עדיין לא השתכנעתן, אני מפצירה בכן, בייחוד לאלה מכן שדוברות אנגלית, לצפות בסרט "Stink" שמה שנחשף בו הרבה יותר גרוע מסירחון.

השתכנעתי, אז מה עושים, עם מה מכבסים?

חומרי כביסה הם אחד הנושאים שמשפיעים גם על הבריאות שלנו וגם על איכות הסביבה, וכמובן שיש קשר הדוק בין שני האספקטים. בייחוד בארץ, שאצלנו הרבה מאוד ממי הביוב מושבים לשימוש בחקלאות. אם יש במים המושבים רעלים אפילו בריכוזים של מיליונית האחוז, במשך הזמן זה מצטבר ומגיע למי התהום שאותם אנו שותים – כך שזה חוזר כמו בומרנג להשפיע על הבריאות שלנו. מצאתי דיון מקיף על האספקט של איכות הסביבה בנוגע לכביסה באתר של אקו-ויקי.

בחנויות הטבע וגם ברשת שופרסל באגף האורגאני יש להשיג ג'ל כביסה ומרכך אקולוגיים. יש שני מותגים עיקריים: Ecover ו Eco Friend. אני ניסיתי את שניהם והכביסה יוצאת נקייה. חומרים אלה אינם מכילים דטרגנטים ובמקום זאת משתמשים במלחים של חומצות שומן טבעיות כמו חומצה פלמטית (מופקת מזרעי דקל אפריקאי) חומצה אולאית (משמן זית) וכו' – חומרים אלה אינם רעילים, ובעלי חיים (אפילו בני אדם) וחיידקים יכולים לאכול אותם לצרכי אנרגיה וכך לפרק אותם. קצב הפירוק תלוי בהימצאות בקטריות מתאימות ותנאי חיים מתאימים לבקטריות - וזה גם החסרון של חומרי הכביסה האקולוגיים – במשך הזמן נשאר ריח רע במכונת הכביסה – בגלל הפירוק הבקטריאלי.

למוצרים של החברה של סטפן יש פורמולה מיוחדת שיש בה פחות חומרים אורגניים, ויותר מינרלים, ולכן אין את הבעיה של ריחות רעים. אני הזמנתי ערכת התנסות ומחכה לראות את התוצאות.

ולאילו מביניכן שאוהבות להכין הכל לבד – הרוקחת הטבעית מיכל לוין מלמדת איך להכין אבקת כביסה תוצרת בית.