מה יותר חשוב הבריאות או הכסף?

במסדרונות הפרלמנט האירופי מתנהל בשקט ומאחורי הקלעים מאבק על הרגולציה של כימיקלים משבשי הורמונים (EDCs – Endocrine Disrupting Chemicals). מצד אחד ניצבת המנהלת הכללית של ה EU לאיכות הסביבה (DG Environment) שדואגת לבריאות שלנו ושל הפלנטה, ומהצד השני של המתרס ניצבים התאגידים שמייצרים ומשתמשים בחומרים הללו במוצרים שלהם והם חוששים מהפגיעה הכלכלית שרגולציה כזו עלולה לגרום להם. זהו אולי אחד המאבקים החשובים ביותר שמתחוללים כעת על עתיד הבריאות שלנו כאנושות ושל הפלנטה שלנו, ולצערי מעטים בכלל מודעים למה שמתרחש. במרץ 2019 יצא דו"ח נוסף מטעם הפרלמנט האירופי על הכימיקלים משבשי ההורמונים. במאמר אביא את עיקרי הדברים שעוסקים בנזקים שגורמים חומרים אלה ומה ניתן לעשות כדי להשמר מפניהם.

אם יודעים שחומרים משבשי הורמונים מזיקים לבריאות

למה עדיין משתמשים בהם???

ההורמונים והמערכת ההורמונאלית

המערכת ההורמונאלית מתזמרת את כל תהליכי ההתפתחות והחיים בגוף. היא אחראית על התפתחות העובר, גדילה, התבגרות מינית ופוריות, מטבוליזם הסוכרים והשומנים, ועוד תפקידים חשובים אחרים. ההורמונים עצמם מופקים ע"י בלוטות שונות בגוף בכמויות מזעריות (ריכוזים של אחד לביליון) אך השפעתם מכרעת להתפתחות תקינה של העובר ולתפקוד תקין של הגוף. חשיפה לחומרים שמשבשים את המערכת ההורמונאלית בזמנים קריטיים בהתפתחות (הריון, גיל ההתבגרות) עלולה לשבש את הפעולה של מערכת עדינה זו ולהפרעה כזו יש השפעות מרחיקות לכת על הבריאות בהמשך החיים ואפילו לדורות הבאים.

מתי התחלנו להבין שיש כאן בעיה?

בשנת 1962 התפרסם ספרה של רייצ'ל קרסון אביב דומם שהתריע על ההשפעה שיש לחומר ההדברה DDT על הסביבה ועל חיות הבר. באותה תקופה חלה ירידה משמעותית באוכלוסיות הציפורים בארה"ב, כולל הסמל של האומה האמריקאית – עיטם לבן-הראש. הסיבה להתמעטות הציפרים היתה שיבוש של מערכת הרבייה שלהם אשר גרם לביצים להיות שבירות והן נשברו תחת משקל ההורים שדגרו עליהן. לימים התברר שחומר ההדברה פגע בהורמוני המין של הציפרים וזה מה שגרם לבעיה. קרסון חזתה שגם בני האדם יושפעו מכך בסופו של דבר, ואכן חמישים שנה לאחר מכן התברר שנשים שנחשפו לרמה גבוהה של DDT בהיותן ברחם היו בסיכון יותר גבוה לחלות בסרט השד בחמישים השנים שלאחר מכן.

דוגמה נוספת היא התרופה DES, סוג של אסטרוגן סינטטי שפותחה בשנות ה 40 ונינה במטרה למנוע לידה מוקדמת. הבנות שנולדו לנשים אלה סבלו מסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן צואר הרחם, מבעיות פוריות וריבוי של הפלות. אצל הבנים היה אחוז גבוה של מומים באיברי המין וסיכון מוגבר לסרטן הפרוסטטה והאשכים. יתרה מזו, אפילו דור הנכדים הושפע לרעה וסבל מיותר מומים באיברי המין ונטיה מוגברת להיפראקטיביות ו ADHD.

שתי הדוגמאות האלה מראות שלחשיפה לחומרים משבשי הורמונים יכולה השפעה ארוכת טווח, זמן רב לאחר שהחומרים התפרקו ונעלמו מהאורגניזם, ועל הדורות הבאים. חושדים שפעולה זו נובעת מהשפעה אפיגנטית שיש לחומרים אלה.

"חומרים משבשי הורמונים" הוגדרו לראשונה בכנס בשנת 1991 שהגדיר ותיאר את הבעיה הגלובאלית וההשפעה על הטבע ועל בני האדם. האות ניתן והמדענים החלו לחקור את החומרים הללו במשנה מרץ. ב 2002 יצא דוח ראשון של ארגון הבריאות העולמי אשר קרא להרחיב את המחקר במטרה לחוקק חוקים שיסדירו את השימוש בחומרים אלה.

במשך השנים יצאו דוחות נוספים מטעם גופים שונים כולל הפרלמנט האירופי וארגון הבריאות העולמי. המערכה היום נסובה סביב הדרך שבה יבדקו אם חומר הוא משבש הורמונאלי, כאשר התאגידים מנסים בכל כוחם לעכב ולשבש את תהליך החקיקה, ולהשפיע על החוק כדי להקטין ככל האפשר את ההגבלות שיוטלו על חומרים שנמצאים היום בשימוש. תיאור מאלף של המאבקים הפוליטיים הללו נפרש בסרט הדוקומנטרי Endocrination.

מצב החקיקה באירופה נכון להיום

מבין כל מדינות העולם, באירופה הנושא של חקיקה, רגולציה ופיקוח על חומרים כימיים הוא המתקדם ביותר. למרות זאת, בתחום של כימיקאלים משבשי הורמונים המצב אינו מזהיר בלשון המעטה. הטבלה להלן לקוחה מהדו"ח [1] ומפרטת את מצב החקיקה והרגולציה של חומרים משבשי הורמונים לפי סקטורי התעשייה בהם משתמשים בחומרים הללו. הטבלה בוחנת חמישה היבטים של החקיקה:

• האם קיימת הגדרה ברורה מהו חומר משבש הורמונים

• האם יש מסמך הנחיות שמסביר כיצד יש ליישם את תוצאות הבדיקות לצורך החלטה לגבי חומר מסוים

• האם הוגדר האופן בו בודקים אם חומר הוא משבש הורמונאלי

• אילו חומרים נדרש לבדוק והאם צריך לבדוק חומרים שכבר נמצאים בשימוש

• כיצד בוחנים את הסיכונים במחקרים אקולוגיים ואפידמולוגיים

ניהול סיכונים	דרישות הבדיקות	בדיקות	מסמך הנחיות	הגדרה	סקטור
יש	לא מספיק	לא מספיק	יש	יש	חומרי הדברה
לא מספיק	לא מספיק	לא מספיק	אין	לא מספיק	כימיקאלים המוסדרים ע"י REACH
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	קוסמטיקה
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	תעשיית המזון
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	מיכלי מזון
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	מי שתיה
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	צעצועים
אין	אין	לא מספיק	אין	אין	הגנה על עובדים
יש	לא מספיק	לא מספיק	אין	יש	מכשור רפואי

מהטבלה ברור שברוב סקטורי התעשייה אין כיום חקיקה ויישום של פיקוח על חומרים משבשי הורמונים.

מה הנזקים שגורמים חומרים אלה?

עד היום נעשו אלפי מחקרים ברמת התא, על בעלי חיים, ומחקרים אפידמולוגיים על בני אדם. מחקרים אלה מצביעים על ההשפעה המזיקה שיש לחומרים משבשי הורמונים שגורמים מחלות כרוניות רבות כולל השמנה ובעיות מטבוליות, מחלות של מערכת הרביה ופגיעה בפריון, סרטן באיברי הרבייה כולל סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הרחם וסרטן פרוסטטה, מחלות של בלוטת התריס, מחלות נוירו-התפתחותיות (ADHD, אוטיזם) וירידה במנת המשכל.

על אילו חומרים מדובר והיכן הם נמצאים?

חומרים שאנו נחשפים אליהם דרך המזון אנו נחשפים לכימיקאלים במזון שלנו בכמה דרכים:

1. המזון שאנו קונים בסופר מעובד כדי שיהיו לו חיי מדף ארוכים. בנוסף לחומרי השימור שמוסיפים למזון המתועש, מוסיפים לו חומרים מייצבים, חומרי צבע, חומרי טעם וריח, כדי שיהיה מושך לעין ולחיך, כל משפחת ה- E למיניה.

2. דרך נוספת בה אנו נחשפים לכימיקאלים היא חומרים שנמצאים באריזות הפלסטיק של המזון. הכימיקאלים משתחררים מן הפלסטיק ועוברים למשקאות או למזונות.

3. חומרי הדברה (עליהם נדבר בהמשך)

הנה רשימה של כמה חומרים מוכרים שנחקרו ויש לגביהם מידע מפליל:

ביספינול BPA) A) BPA משמש בתעשייה לייצור פלסטיק שקוף קשה ועמיד. מייצרים ממנו כלים לאכסון מזון כמו מיכלי מים, בקבוקי תינוקות, וכלי אוכל שונים. כמו כן הוא משמש ביצור ציפוי פלסטי שמרפד את הפנים של קופסאות שימורים. בתנאים של חום, חומציות או שמנוניות החומר עובר למזון. מחקרים הראו ש BPA גורם לבעיות בגדילה, השמנה, חרדה והיפראקטיביות, פוגע בפריון, משפיע על הלב, ומעלה את הסיכון לסרטן השד וסרטן פרוסטטה. כדי להמנע מ BPA כדאי להמנע מאוכל מקופסאות שימורים, לאחסן מזון בכלי זכוכית או פלדת אל חלד, ולשתות מים מהברז או לאחסן מים במיכלי זכוכית או פלדת אל חלד. אני משתמשת במיכל מים של חברת Klean Kanteen. ניתן לרכוש באמזון או ebay.

פתלאטים פתלאטים היא משפחה של חומרים ששימושם העיקרי בייצור פלסטיק גמיש כמו PVC. אפשר למצוא אותם בצעצועים, ציוד רפואי כגון צנרות ומיכלי אינפוזיה, מעילי גשם ועוד. כמו כן הם משמשים בתעשיית הקוסמטיקה, הבישום, צבעים, דיו למדפסות, חומרי ניקוי וחומרי בנין. אחד החומרים השימושיים ביותר נקרא DEHP והוא גורם להפרעה להורמונים הגבריים ולפעילות בלוטת התריס. מחקרים הראו נזק לעוברים שנחשפו לפתלאטים ברחם, ופגיעה בפוריות הגבר. אפשר להפחית את החשיפה לפתלאטים ע"י שימוש במוצרי טיפוח, קוסמטיקה ובישום מחומרים טבעיים, להפחית את השימוש במיכלי פלסטיק במטבח, ולהעדיף צעצועי תינוקות מחומרים טבעיים כמו עץ ובד.

פר-פלואורו-אלקיל – PFAS זוהי משפחה של חומרים שמשתמשים בהם באריזות של מזון מהיר בשל יכולתם לדחות נוזלים ושמנים. מחקרים הראו רמה גבוהה של חומרים אלה בדמם של נחקרים שצרכו הרבה מזון מהיר. חומרים אלה מזיקים לבלוטת התריס, וגורמים לבעיות נוירו-התפתחותיות בדור הבא.

חומרים שאנו נחשפים אליהם דרך מוצרי טיפוח וקוסמטיקה דרך נוספת בה אנו נחשפים לחומרים משבשי הורמונים היא ספיגה דרך העור. בקטגוריה זו מופיעים מוצרי הטיפוח שאנו משתמשים בהם יום יום: סבון, שמפו, מרכך, דיאודורנט, קרם לחות, משחת שיניים, קרם הגנה מהשמש וכו'. הנה רשימה של כמה חומרים שכדאי להמנע מהם:

פרבנים פרבנים הם משפחה של חומרים שמשמשים כחומרים משמרים בתעשיית המזון והקוסמטיקה. מחקרים הראו שיש להם השפעה אסטרוגנית אשר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד, והשפעה נוגדת הורמונים גבריים שפוגעת בפריון הגבר. כמו כן יש מחקרים שמראים שחשיפה לפרבנים ברחם גרמה לנטיה להשמנה אצל הצאצאים. כדי להקטין את החשיפה לפרבנים רצוי לעבור להשתמש במוצרי טיפוח וקוסמטיקה מחומרים טבעיים.

טריקלוזן טריקלוזן הוא חומר אנטי בקטריאלי שמשמש בין השאר במשחת שיניים וסבון ידיים מחטא. מחקרים הראו שיש לו אפקט מזיק על פעילות בלוטת התריס. יש מחקרים שהראו השפעה של ריכוז של טריקלוזן על היקף הראש של העובר. ב 2016 טריקלוזן נאסר לשימוש בסבונים אך לא במוצרים אחרים. כדי להקטין את החשיפה לטריקלוזן רצוי לעבור להשתמש במשחת שיניים טבעית שאינה מכילה חומר זה.

בנזופנונים בנזופנונים היא משפחה של חומרים שמסננים קרינה אולטרה סגולה. הם משמשים בקרם הגנה מהשמש, ומוסיפים אותם למוצרי פלסטיק שרוצים שיהיו עמידים בשמש. מחקר אחד מצא שיש להם פעילות אסטרוגנית על תאים, ומחקר אחר הראה שהם מפחיתים את תגובת התאים להורמונים של בלוטת התריס. כדי להקטין את החשיפה לחומרים אלה רצוי לעבור למוצרי טיפוח וקרם הגנה שמשתמשים בחומרים פעילים מינרליים כמו אבץ אוקסיד (צינק) או טיטניום אוקסיד.

חומרים שנמצאים במוצרי צריכה וחומרי ניקוי מוצרי צריכה רבים שיש בבית שלנו מכילים חומרים משבשי הורמונים. חומרים אלה מתנדפים לאויר הבית, ואנו נושמים אותם. כמו כן, תינוקות שזוחלים על הרצפה ומכניסים את הידיים לפה נמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה לחומרים הללו. הנה רשימה של כמה חומרים בקטגוריה זו:

מעכבי בערה מעכבי בערה נמצאים במיכשור אלקטרוני, בבדים של ריהוט ווילונות, וכן במזרנים. אחת המשפחות המוכרות יותר של חומרים אלה הם חומרים מונעי בערה מסבוססי ברום (PBDEs). חומרים אלה פוגעים בבלוטת התריס, ונקשרו לירידה ב IQ, וסיכון מוגבר לאוטיזם ו ADHD.

חומרי ניקוי בחומרי ניקוי יש חומרים שממיסים את הליכלוך כמו פרופילן גליקול או אתילן גליקול, וחומרים פעילי שטח כמו nonylphenol. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לחומרים אלה ומומים באיברי המין הזכריים אצל עוברים של אמהות שנחשפו. כמו כן נמצא קשר לסיכון מוגבר לסרטן השד, ובעיות של פריון אצל גברים ונשים.

תכלס, מה עושים?

זו רשימה חלקית של החומרים שכבר יש לגביהם מחקר מדעי שמצביע על הנזק שהם גורמים לבריאות שלנו. מן הסתם יש חומרים נוספים שיתגלו במשך הזמן ושכיום עדיין לא נבדקו ולא נחקרו. אתם בטח מרגישים מוצפים מהמידע ומיואשים, כי החומרים האלה כל כך נפוצים שכמעט אי אפשר להמנע מהם. אז בבקשה אל תרימו ידיים! ידע הוא כוח ויש מה לעשות. אחד הדברים שיש לנו כוח להשפיע כצרכנים הוא היכן אנו משקיעים את השקלים שלנו. הנה כמה כללי אצבע שיעזרו לכם:

1. להמנע ככל האפשר משימוש בכלי פלסטיק להכנה ולאיחסון מזון

2. להעדיף מוצרי טיפוח מחומרים טבעיים בלבד

3. להעדיף חומרי ניקוי אקולוגיים

מקורות

1. Endocrine Disruptors: from Scientific Evidence to Human Health Protection, European Parliament, March 2019

2. WHO/UNEP, State of the science of endocrine disrupting chemicals - 2012, A. Bergman, et al., Editors. 2012.