חודשון מאי 2018

מה באמת גורם לתסמונת מטבולית וסכרת?

היקף התחלואה בסוכרת הולך ומאמיר בקצב מסחרר בעולם כולו ובישראל בפרט. אנשים רבים עוד יותר נמצאים במצב טרום סכרתי הקרוי סינדרום מטבולי. מצבים אלה מגבירים את הסיכון לחלות בין השאר במחלות לב, בסרטן וסרטן שד בפרט [1]. 

מתוך ראיון עם מיכאל מורי (Michael Murray)

אחד המרואינים בכנס היה מיכאל מורי, נטורופט מומחה שכתב ספרים רבים בתחום הרפואה הטבעית. בתגובה לשאלה "מה לדעתך גורם לעליה החדה במחלת הסכרת באוכלוסיה?" הוא סיפר על מאמר שהפך לגמרי את ההבנה שלו לגבי הגורמים למחלת הסכרת. במאמר [2] מתואר מחקר שבדק את ההשפעה של רעלים אורגניים (Persistent Organic compounds) כמו חומרי הדברה, מעכבי בעירה וכו', חומרים כימיים שאינם מתפרקים בקלות ונשארים בגוף כי קשה לו לפרק אותם ולסלקם. החוקרים מדדו את הרמה של חומרים רעילים אלה בדמם של כ 2000 איש וזיהו אוסף של 6 חומרים שהיה להם קורלציה להופעה של סוכרת. בהתבסס על הרמה של 6 חומרים אלה החוקרים חילקו את האנשים ל 5 קבוצות. כמו כן חילקו אותם לפי משקל הגוף. (רזים, עודף משקל, שמנים) 

אצל אנשים שהיו שמנים וגם בקבוצה של חשיפה רבה ביותר לרעלים הסיכון לחלות בסכרת היה פי 40 לפתח סוכרת יחסית לקבוצת השמנים עם החשיפה הנמוכה ביותר. אצל אנשים שהיו רזים וגם בקבוצה של חשיפה רבה ביותר לרעלים היה סיכון פי 20 לפתח סוכרת יחסית לקבוצת השמנים שהחשיפה שלהם היתה הכי נמוכה.

התובנה ממחקר זה היא שסוכרת יותר קשורה לחשיפה לרעלים מאשר לתזונה והשמנה. חומרים אלה מכונים obeseogens (חומרים מעודדי השמנה), והם ידועים כמשבשים הורמונאליים.

מתוך ראיון עם ג'וזף פיזורנו (Joseph Pizzorno)

מרואין אחר היה גיוזף פיזורנו, אף הוא נטורופת ואחד מעמודי התווך של הרפואה הטבעית בארה"ב.

שאלה: לפני 50 שנה השכיחות של סכרת היתה אחוז אחד מהאוכלוסיה. היום המספרים הם פי 10 עד 15. מה קרה?

פיזורנו: אומרים שהשמנה זו הסיבה. אכן יש יותר השמנה, אבל מחקרים קושרים את ההשמנה עם רעלים. אם מסתכלים על צריכת הסוכר רואים שהיא לא עלתה ב 50 השנים האחרונות. מה שהשתנה זה שצורכים יותר פרוקטוזה מתירס מאשר סוכר לבן. לכן פניתי לבדוק את ההשפעה של רעלנים, למשל חומרי הדברה כמו DDT, חומרים ממשפחת האורגנו כלורינים. אלה חומרים שמתפרקים לאט ולכן הם הצטברו בסביבה. היום כבר לא משתמשים בהם כל כך הרבה אבל עדיין יש בסביבה. אם מסתכלים על האנשים שנמצאים בעשירון העליון מבחינת כמות הרעלנים האלה בגופם, לעומת העשירון התחתון, יש להם פי 10 סיכון לחלות בסוכרת. אם נסתכל על חומרים שנקראים פתלטים, חומרים אלה נקשרים לרצפטור של האינסולין בתאים ולכן חוסמים את פעולתו. זה גורם לתנגודת אינסולין ולבסוף סוכרת. בגלל שהתאים אינם לוקחים את הסוכר הלבלב מייצר יותר אינסולין אבל אחרי עשרים שנה הוא מתעייף ואז יש סוכרת. קשה להחלים מזה, אבל ניתן, אם הלבלב עדיין עובד. BPA, חומר שנמצא בפלסטיק, גם הוא חוסם את הרצפטור של האינסולין. חומרים הקרויים PCB – נאסרו לפני שנים, אך עדיין קיימים בסביבה, בעיקר בדגים ובעיקר בדגים שמגדלים בבריכות. PCB מרעילים את הרצפטור של אינסולין. רעלן נוסף שקשור לסוכרת הוא ארסן. הארסן פוגע בלבלב כך שהוא לא יכול לייצר מספיק איסולין. בארהב 10% מאספקת המים יש ארסן.

 

שאלה: תאר לנו כיצד הרעלנים הללו גורמים לסוכרת.

פיזורנו: בספר שפרסמתי לאחרונה, "The Toxin Solution" אני מתאר 9 מכניזמים דרכם החומרים מזיקים לגוף. אתאר כאן כמה מהם:

  1. מתכות רעילות תופסות את המקום של מינרלים באנזימים. למשל אנזים שיש בו נחושת, האטום של הנחושת מוחלף בכספית, ואז האנזים לא עובד כמו שצריך.

  2. רעלנים חוסמים רצפטורים. התא יודע כמה סוכר להכניס לפי כמות האינסולין שהוא נחשף אליו דרך הרצפטורים. אם הרצפטורים נחסמים אז התא לא מכניס מספיק סוכר.

  3. יתרה מזאת כדי להשתמש בסוכר יש בתוך התא העברת מסרים כימיים. הרעלים פוגעים גם במנגנון הזה ואז התא לא מנצל את הסוכר בצורה יעילה. במקום זאת נכנס לפעולה מנגנון שמייצר שומן מעודפי הסוכר בדם.

  4. הרעלים משפיעים גם דרך הגנים. הם גורמים לשינויים אפיגנטיים, כלומר, משפיעים על איזה גנים יופעלו ואיזה גנים יכובו. מחקרים מצאו שכאשר חושפים חולדות הרות לחומרים רעילים אלה, הן מקבלות סוכרת, אך גם לצאצאים שלהן אשר לא נחשפו לחומרים הללו יש סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת. גם לנכדים היה סיכון מוגבר. אנו נמצאים עתה בדור השלישי של בני אדם שנחשפים לחומרים הרעילים הללו.

 

שאלה: איך בודקים את עומס הרעלים על הגוף?​

פיזורנויש שתי שיטות עקרוניות: ישירה ועקיפה. השיטה הישירה היא למדוד את רמת הרעלנים בדם, אך זה לא בהכרח משקף את מה שיש בתוך התאים. לדוגמה, אם רוצים לדעת כמה כספית יש לאדם במוח בגלל חשיפה לכספית שבסתימות אמלגם, הדרך היחידה היא ביופסיה של תאים במוח. בנוסף בדיקות אלה יקרות וגם מסובכות בגלל שיש כל כך הרבה חומרים שונים. אין הרבה מעבדות שעושות את הבדיקות הללו.

מדד עקיף כמו בדיקת אנזים GGTP של הכבד נותן אינדיקציה לסך העומס שיש על האדם, אך הוא לא אומר איזה רעלן יש. בבדיקת GGTP הרמה הנורמאלית נחשבת בין 10 ל 50. אם יש 40 יש סיכון פי 20 לסכרת. ברמה של 30 יש פי 8 סיכון לסכרת. הרמה האופטימלית היא כנראה בין 15 ל 25. גם האנזים ALT עולה כשעומס הרעלים עולה. יש אנשים, כ 10% מהאוכלוסיה, שהם רגישים יותר לרעלים ונהיים חולים, שאצלם ה GGTP לא עולה, כי אין לגוף יכולת להגביר את הייצור שלו. אנשים אלה לא יכולים להגביר את ייצור הגלותתיון (אנטי אוקסידנט שמיוצר ע"י הגוף).

עוד מדד עקיף הוא רמת ההומוציסטאין אשר עולה ביחס ישר לחשיפה לקדמיום ועופרת, וזה יותר גרוע אם חסר ויטמיני B.

שאלה: איך מנקים את הרעלים מהגוף?

פיזורנו: קודם כל חשוב להפחית את החשיפה לרעלים. אין טעם לעשות ניקוי רעלים אם ממשיכים להחשף. בערים שיש זיהום אויר כדאי להתקין פילטר אויר בבית. דברים נוספים שניתן לעשות זה לאכול יותר סיבים תזונתיים – כדי שיספגו את הרעלים שהכבד מוציא. לקחת תוספים של סיבים מסיסים. שיבולת שועל, פשתן. להגביר את תפוקת הגלותתיון בגוף ע"י צריכת N אצטיל סיסטאין. גם אבקת whey. אנשים שלא מייצרים גלותתיון צריכים לקחת גלותתיון ליפוזומלי. צריך לשפר ולתמוך את המערכות שמנקות את הגוף – המעי הגס, הכליות. אחד החומרים שמזיקים מאוד לכליות הוא קדמיום. מאיפה מגיע קדמים לגוף שלנו? מסויה שמגדלים אותה עם דשנים עתירי פוספטים שמכילים גם קדמיום. משם זה מגיע אלינו.

דרך מצויינת להוציא רעלים מהגוף זה בעזרת סאונה. בספר שלי אניח מסביר בהרחבה איך לנקות את הרעלים מהגוף.

מתוך ראיון עם בן לינץ (Ben Lynch)

דר בן לינץ הוא מומחה בתחום הרפואה הגנומית, וכותב הספר Dirty Genes.

שאלה: איך חומצה פולית קשורה לסוכרת?

דר לינץ: יש בילבול גדול לגבי לחומצה פולית. למעשה יש שני חומרים שונים: אחד טבעי שבאנגלית נקרא folate (ונקרא לו בעברית חומצה פולית טבעית) והשני סינטטי, המייוצר בתהליכים כימיים אשר נקרא folic acid (בעברית חומצה פולית). 

folate הוא נוטריינט בסיסי חשוב ביותר שכולנו זקוקים לו, והוא מצוי בעלים ירוקים, באיברים פנימיים כמו כבד, וקצת בקטניות מסוימות. ככל שהצמח יותר ירוק יש בו יותר folate שהשורש של ממילה זו הוא foliage כלומר עלים. אנשים חושבים שאפשר לקחת חומצה פולית, אך אין למצוא חומצה פולית בטבע. זהו חומר שבני אדם למדו לייצר במעבדה. מה שקרה זה שכאשר התחילו לייצר מזון בצורה המונית בבתי חרושת, ייצרו קמח לבן כדי להאריך את חיי המדף, וה folate שהיה מצוי בנבט ובסובין הוצא מהמזון. בעקבות זה התברר שאנשים התחילו לסבול מכל מיני תופעות, ובין השאר היו יותר הפלות. המדענים גילו שזה נגרם ממחסור ב folate. במקום להחזיר את הקמח למקור, ייצרו ויטמין שדומה אך לא זהה במבנה הכימי - החומצה הפולית, והתחילו להוסיף אותו לקמח. היום כולם אוכלים קמח מועשר.

ה folate האקטיבי בגוף הוא methyl folate. כאשר קבוצת מטיל מחוברת ל folate – זה ממחזר את ההומוציסטאין ותומך בתהליך יצירת הגלותתיון בגוף. אצל אנשים עם סוכרת רמת ההומוציסטאין בדרך כלל גבוהה. 80% מה folate בגוף הוא methyl folate. יש גנים מסויימים אשר מקשים על ההפיכה של חומצה פולית ל methyl folate.

כל המחקרים שבדקו את היעילות של חומצה פולית נעשו על עכברים או חולדות. הם אומנם דומים לבני אדם אך יש גם הבדלים. עכברים הופכים חומצה פולית ל folate בקלות, אך בני אדם לא – פי 200 יותר לאט מעכברים. אולי פי 2000 יותר לאט. ויש גם וריאנטים גנטיים שמאיטים את התהליך עוד יותר כמו MTHFR, MTHFD1, MTHFS, THFR, FOLR, SLC, אפשר לדלג על כל הבעיות האלה ע"י אכילת עלים ירוקים.

 

שאלה: אז מה הבעיה עם חומצה פולית?

דר לינץ: היא גורמת ל "סכרת הנובעת מחומצה פולית". סכרת באה לידי ביטוי בכך שיש קושי להכניס את הסוכר לתאים. אנו דוחפים את התהליך בעזרת אינסולין או תרופות אחרות. מה שקורה עם החומצה הפולית היא שתאי הגוף רעבים ל folate. כאשר אוכלים חומצה פולית במזון או בולעים ויטמין, הכוונה היא שזה יכנס לתאים. הגוף מסיע את הויטמינים הללו בגוף בעזרת חלבון קושר. מה שקורה זה שהחלבון הקושר נקשר יותר בקלות לחומצה פולית מאשר ל folate. לכן ה folate נותר ללא מסיע. יתרה מזאת, החומצה הפולית גם נקשרת לקולטן של folate יותר טוב. והוא בעצם זבלי כי הוא חוסם את המסוע ואת הקולטן. הוא כמו בריון, ה folate אומר לחומצה הפולית – את יושבת לי בכיסא, והיא לא מוכנה לזוז. חומצה פולית מצויה במזונות מעובדים כי היצרנים מוסיפים אותה. אם נמנעים ממזון מעובד אז לא אוכלים אותה. היום מוצאים חומצה פולית בדם אצל 98% מהאנשים. למעשה יש RDA לחומצה פולית 400 mcg. הגן הראשון שמטפל בחומצה פולית הוא DHFR והקיבולת שלו היא 200 mcg. כלומר נשאר עודף של 200 שאינו מעובד הוא סותם את המערכת. זה ממש מזיק. אם מפסיקים לאכול מזון מעובד הגוף מנקה את החומצה הפולית במשך הזמן.

מתוך ראיון עם ארי וויטן (Ari Whitten)

ארי וויטן עוסק בתזונה והוא מומחה בנושא עייפות כרונית. בראיון הוא דיבר על הורמסיס וההשפעה של מעט סטרס על הבריאות.

שאלה: מה לדעתך גורם לסוכרת?

וויטן: הסיבות לתנגודת אינסולין, לפי הרפואה הקונבנציונאלית והטבעית הן: תזונה, איזו דיאטה אוכלים, אילו יחסים בין אבות המזון, סטרס, שינה, מחזור השינה והערות היומי, מחסור במינרלים מסוימים. רוב האנשים חושבים שיותר מידי סוכר גורם לסוכרת. האמת היא שזה יותר מסובך מזה. יותר מידי אנרגיה, כלומר אכילת יתר היא סיבה, ואפשר כמובן לדבר על סטרס ואלכוהול ועישון וכו. חוסר במגנזיום, יותר מידי ברזל. כל אלה תורמים למצב.

יש עוד משהו שנקרא הורמסיס. הורמסיס זה תהליך שקורה בגוף כל הזמן, אלה שינויים מטבוליים שקורים כנסיון של הגוף להתאים את עצמו לשינויים בסביבה שיוצרים סטרס. למשל פעילות גופנית. הסיבה שזה משפיע לטובה היא שפעילות גופנית היא גורמת סטרס. אנו מדברים על Transient metabolic stressor (עקה מטבולית קצרת מועד). דברים כאלה מפעילים אדפטציות שהן חיוביות לגוף. ניטשה אמר: "מה שלא הורג אותך מחזק אותך". דוגמאות נוספות לגורמי עקה כאלה הם חשיפה לקור, חשיפה לחום, צום לסרוגין, מיעוט חמצן לזמן מוגבל, אור UV מהשמש, אפילו תרומת דם. פיטוכימיקלים מסוימים. לכל אחד מהגורמים הללו יש עשרות מחקרים. כל אחד מאלה יתקנו תנגודת אינסולין.

אבות אבותינו, חיו בחוץ, היו צריכים ללכת, היו חשופים לשמש, לפעמים היה מחסור במזון, אכלו הרבה צמחים, היו חשופים לקור וחום. מבחינה גנטית, התפתחנו יחד עם חשיפה לכל הדברים הללו. ולכן הגנים נבחרו לשפר את הבריאות בחשיפה לדברים הללו. הגוף האנושי, הביולוגיה שלנו, הגנים שלנו זקוקים לחשיפה למאמצים אלה כדי להישאר בריאים. חוסר בדברים הללו יגרום למחלה. לאדם שחי אורח חיים מערבי יש חוסר בגורמי עקה הורמיטיים כדי שהגוף יעבוד בצורה נורמאלית.

ישיבה ממושכת גורמת תנגודת אינסולין. תרגילי כוח ותרגילי עצימות גבוהה באינטרוולים, צום לסרוגין, קור וחום, סאונה, עוזרים לשפר תנגודת אינסולין.

עוד נושא חשוב הוא הורמסיס הקשור לכל מיני פיטוכימיקלים בצמחים. מסתבר שאלו חומרים שגורמים ליותר חימצון. פעם חשבו שהזדקנות נגרמת בגלל התחמצנות. המסקנה מחשיבה זו היא שחומרים מחמצנים מזקינים, ואנטי אוקסידנטים שומרים על הבריאות, אולם מחקרים שבדקו את ההשפעה של לקיחת תוספת של אנטיאוקסידנטים מצאו שהיא לא מאריכה את החיים. אם זאת לפי מחקרים חומרים שהם מחמצנים משפרים את הבריאות ואת אריכות החיים. איך זה פועל? במינון מתאים החומרים הללו מגרים את התאים לבנות את מאגר האנטיאוקסידנטים שלהם. היכולת שלנו לייצר אנרגיה בתאים, כלומר התפקוד של המיטוכונדריה, הולך ופוחת במשך השנים. הורמיסיס עוזר להפחית את האובדן הזה.

מקורות

רוצה לדעת שעשית את הכי טוב למען עצמך?

אל תחכי!

בואי לסדנה לבריאות האישה של MammAlive ותגלי אילו תחומים בחייך צמאים שתעניקי לעצמך כבר כעת.

הקליקי כאן כדי לבדוק מתי מועד הסדנה הקרובה.