חודשון יוני 2018

האם מחסור ביוד מעלה את הסיכון שלך לחלות בסרטן שד?

מחקרים שנעשו ב 50 השנים האחרונות מצביעים על כך שמטבוליזם לא תקין של יוד מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן שד. מטבוליזם לא תקין יכול לנבוע מאחת משתי סיבות:

  1. כמות לא מספיקה של יוד מהתזונה

  2. חסימת הפעילות התקינה של יוד בגוף ע"י דומיננטיות של ברומיד

תזונה עשירה ביוד, בעיקר דרך הוספת אצות ים לתפריט או מתן תוסף של יוד משפיעים לטובה על מחלות שפירות של השד וסרטן שד.

במאמר זה נסקור מידע ממחקרים עדכניים שנעשו בנושא. אני מקווה שהמידע יעזור לכן לגבש דעה מושכלת לגבי צריכת יוד.

מהו יוד ולמה הוא דרוש בגוף?

אתן בודאי מכירות את היוד עוד מהילדות – זה הנוזל החום ששמים על פצעים והוא נורא שורף... מסתבר שחוץ מלחטא פצעים היוד הוא חשוב מאוד לבריאות.

יוד הוא יְסוֹד קֹרֶט (חומר יסוד הדרוש לגוף במינונים פיצפונים) שהסמל הכימי שלו הוא I והמספר האטומי שלו 53 בטבלה המחזורית, והוא אחד היסודות הנדירים על פני כדור הארץ שדרושים לחיים. מבחינה כימית הוא שייך למשפחת ההלוגנים, שאליה משתייכים גם פלואור, כלור, וברום. מבין היסודות הללו, כלור ויוד דרושים לגוף ואילו פלואור וברום מזיקים לבריאות. רובנו יודעים שיוד דרוש לבלוטת התריס לשם יצירת ההורמונים שמווסתים את המטבוליזם, אולם יש לו תפקידים נוספים וחשובים:

  • יוד דרוש להתפתחות של השלד, מערכת העצבים והמוח של העובר. כאשר אישה בהריון לא מקבלת מספיק יוד זה עלול להשפיע על ההתפתחות השכלית של העובר ובמקרים קיצוניים העובר בסיכון לתופעה שנקראת קרטיניזם - פיגור שכלי ופיגור בגדילה. לעומת זאת כאשר נשים בהריון לקחו תוסף יוד הילוד היה בעל IQ גבוה מהרגיל.

  • יוד דרוש לבלוטת התריס להפקת ההורמון תירוקסין שמווסת את המטבוליזם ויש לו השפעה נרחבת על התפקוד של רקמות רבות בגוף. מחסור ביוד עלול להתבטא בתת פעילות של בלוטת התריס, או בזפקת (Goiter) - התנפחות של הצוואר (מתחת לפיקה בגרון או בית הקול) בגלל בלוטת תריס מורחבת.

  • בלוטות הרוק זקוקות ליוד לתפקוד תקין ומחסור ביוד עלול לגרום ליובש בפה.

  • העור זקוק ליוד, ומחסור ביוד יכול להתבטא בהזעה מופחתת ובאקנה. היוד גם מגונן על העיניים מפני קרינת אולטרא סגול.

  • השרירים אף הם זקוקים ליוד, ומחסור בו עלול לגרום לכאבי שרירים, חולשת שרירים ופיברומיאלגיה.

  • יוד דרוש לקיבה, יש לו תפקיד בתהליך של העלאת הריכוז של כלור כדי שהקיבה תוכל להפיק חומצה הידרוכלורית לתהליך העיכול. מחסור ביוד עלול לגרום ליצירה מופחתת של חומצה ולחולשה בעיכול.

שתי צורות שונות של יוד

היוד מופיע בטבע בשתי צורות: היסוד יוד או תרכובות עם יוד.  היסוד יוד (Iodine) מצוי בצורה של  מולקולה שמורכבות משני אטומי יוד הקשורים יחד. בצורה זו אסור להשתמש ביוד על העור או בשימוש בפנימי שכן הוא פוגע ברקמות. סביר להניח שאם אתן לא מסתובבות במעבדה כימית לא תיתקלו בצורה זו של יוד. אטום בודד של יוד לעומת זאת אינו גורם נזק, להפך הוא נספג יותר בקלות ע"י הגוף. 

בתרכובות של יוד, בדרך כלל עם אשלגן או נתרן, הקרויות יודיד (Iodide), היוד מופיע במצב של יון שלילי. בצורה זו ניתן למרוח יוד על העור או לצרוך אותו לשימוש פנימי באופן בטוח. רוב היוד שאנו צורכים במזון מופיע בצורה זו. כדי להשתמש באטומים של יוד הגוף צריך להשקיע אנרגיה כדי לפרק את מלחי היוד למרכיביו – יוד ואשלגן.

רקמות שונות זקוקות לצורות שונות של יוד. הרקמות בקיבה, בפרוסטטה ובשד זקוקות לאטומי יוד, ואילו בלוטת התריס, בלוטות הרוק והעור זקוקים ליודיד.

מקורות של יוד בתזונה

יוד מצוי בעיקר במזונות שמקורם בים: אצות ים, דגים ופירות ים, והוא מצוי גם בכמות קטנה בקטניות.

באצות ים:

בכף של קלפ יש 2000 מיקרוגרם יוד

בכף של אראמה יש 730 מיקרוגרם יוד

בכף של היזיקי יש 780 מיקרוגרם יוד

בכף של קומבו יש 1450 מיקרוגרם יוד

בכף של ווקמה יש 80 מיקרוגרם יוד

לשם השוואה, בכוס אפונה ירוקה מבושלת יש רק 6 מיקרוגרם יוד.

כמה יוד דרוש לגוף

לכמה יוד בדיוק אנו זקוקים? יש הרבה מחלוקת סביב נושא זה.

הכמות המומלצת (RDA) שנקבעה ע"י המועצה האמריקאית למזון ותזונה, עומדת על  150 מיקרוגרם ליום, 220 מיקרוגרם לנשים בהריון, ו 290 מיקרוגרם לאישה מיניקה. כמות זו נקבעה כדי למנוע זפקת, ויש רופאים כמו דר פלצאס ודר ברוונשטיין שאומרים שהיא היא נמוכה מידי, ושרוב האוכלוסיה במדינות המערביות סובלת מחוסר ביוד.

הגוף יכול להכיל סך הכל 1500 מיליגרם של יוד, מתוכם 50 מיליגרם מכילה בלוטת התריס. 20% מהיוד נמצא בעור ו32% נמצא בשרירים.

ה RDA הוא 0.01% ממה שהגוף יכול להכיל!

דר פלצאס ממליץ לצרוך 12.5 מיליגרם יוד ביום. כמות זו נמוכה במקצת ממה שנשים יפניות צורכות - 13.2 מיליגרם בממוצע.

אחרים טוענים שלקיחת כמות גדולה של יוד עלולה להזיק. מחקר שנעשה בסין [29] בדק את ההשפעה של מתן תוסף יוד במינונים שונים ומצא שאצל חלק מהנבדקים, במינון של 800 מיקרוגרם נצפתה עליה בהורמון TSH שמעורר את בלוטת התריס לפעולה. מצב זה נקרא תת פעילות תת קלינית של בלוטת התריס, מצב שבו בדיקות דם מראות שינוי אולם אין שום תופעות קליניות.

אני ממליצה לבדוק את מצב היוד בגוף לפני שלוקחים תוסף של יוד.

כיצד בודקים אם חסר לי יוד?

יש בדיקה פשוטה שניתן לעשות בבית, שיכולה לתת אינדיקציה אם חסר יוד בגוף. מורחים יוד על אזור של ארבע על ארבע סמ"ר, רצוי באזור לא חשוף כמו על הבטן, או בחלק האחורי של הברך. נותנים לזה להתיבש לפני שמכסים בבגד שכן היוד מכתים. בודקים במשך 24 שעות את הצבע של הכתם. אם הוא דוהה בפחות מ 24 שעות זה יכול להיות סימן שהגוף ספג את היוד וזו אינדיקציה שחסר יוד. פרטים נוספים על שיטה זו ניתן למצוא באתר www.globalhealingcenter.com.

שיטה זו יכולה לתת אינדיקציה, אולם היא לא לגמרי מהימנה. השיטה הטובה ביותר היא לבצע בדיקה של הפרשת היוד בשתן.

בדיקת יוד בשתן בדגימה אחת

בדיקה זו למעשה נותנת אינדיקציה לגבי כמות היוד בתזונה, היא אינה עוזרת לזהות מחסור ביוד.

בדיקת העמסת יוד

בדיקה זו כרוכה בלקיחת 50 מיליגרם של יוד, ולאחר מכן איסוף של כל השתן במשך 24 שעות. אם יש בגוף כמות מספיקה, 90% מהיוד שלקחנו יופרש. אם מופרש פחות, זה סימן שחסר לגוף יוד.

כיצד ברום פוגע בתפקוד היוד בגוף?

אפילו אם אנחנו צורכים כמות מספיקה של יוד, אם יש לנו בגוף ברום, הוא עלול לתפוס את מקומו של היוד ובכך להפריע לתהליכים של ייצור הורמונים בבלוטת התריס, ותהליכים אחרים בגוף הדורשים יוד. [30] הברום מצוי בעיקר בחומרים מונעי בערה שמוסיפים אותם לכל מיני מוצרי צריכה כולל מזרנים ופיג'מות, בחומרי הדברה וכן במוצרי מזון וקוסמטיקה.

הקשר בין סרטן השד ומחסור ביוד

בארה"ב צריכת היוד צנחה ב 50% מאז שנות ה 70 ואילו הרמות של היארעות סרטן השד עלו באותה תקופה [1]. באזור הקרוי "אזור הזפקת", היכן שהקרקע ענייה ביוד, יש יותר סרטן שד מאזורים אחרים בארה"ב [2].

לשם השוואה, ביפן אחוז הנשים שחולות בסרטן שד הרבה יותר נמוך מאשר בצפון אמריקה ובאירופה, כנראה בזכות התזונה [3]. נשים יפניות צורכות פי 25 יותר יוד מהאמריקאיות [4].

מאז שנות ה 70, בארה"ב ובארצות אחרות מוסיפים ברומיד לקמח, לחלק מהמשקאות הקלים ולתרופות מסוימות, דבר שמחמיר את המחסור ביוד.

מי שתיה שיש בהם פלואור אף הם מפריעים לספיגה של יוד. על כן, ככל שנשים צורכות פחות יוד, ומפרישות יותר יוד בשל חשיפה לרעלנים, כך הסיכון לחלות בסרטן שד עולה [5].

סקר של משרד הבריאות משנת 2017 מתריע על כך שרוב הישראלים אינם מקבלים מספיק יוד בתזונה שלהם.

הקשר בין יוד ומחלות לא ממאירות של השד

במחקרים שנעשו על עכברי מעבדה, מניעה של יוד ממזונן של עכברות גרם במשך הזמן להתפתחות של מחלות פיברוציסטיות בעטינים. [6] מתן תוסף יוד לנשים שחלו במחלות פיברוציסטיות של השד עזר להפחית את ההסתידות ולהקטין את גודל השד. [7]

אצל נשים שסבלו משדיים רגישות וכואבות וכן מחלה פיברוציסטית, מתן תוסף יוד במינון של 6 מג' למשך 6 חודשים שיפר את התסמינים אצל יותר מ 50% מהנשים [8] ומתן אצות ים חומות שיפרו את הכאב והגושים אצל 94% מהנשים [9]. ההבחנה של עורכי פרויקט מחקר היוד היתה שבתלות בסוג היוד שהנשים לקחו, תסמינים של כאבים בשדיים חלפו תוך 24 שעות עד חודשיים.

מאחר ומחלות שד שפירות מעלות את הסיכון לסרטן השד [10] ויוד משפר מחלות אלה, סביר להניח שמתן תוסף יוד עשוי למנוע הופעת המחלה או הישנות.

כיצד פועל היוד לגונן עלינו מפני סרטן השד?

לנשים שחלו בסרטן שד, ההשפעה התרפואיטית של יוד מורכבת מלפחות שלושה מכניזמים: הורמונאלי [11], ביוכימי [12-18] וגנטי [19].

היוד מפחית את הרגישות של הקולטנים של אסטרוגן, משנה מסלולים כימיים, ומשפיע על שיפעול של גנים, ובכך גורם להפחתה של שיגשוג של תאים וכן תמותה מתוכנתת של תאים ממאירים.

אצות ים העשירות ביוד הן בעלות השפעה נוגדת סרטן בעכברי מעבדה ובניסויים עם תרביות של תאים סרטניים במעבדה. הוספת אצות ים לתזונה של עכברים מעכבת את ההתפתחות של גידולים ומפחיתה את מספרם [20,21] במחקרים במעבדות האצה מקבו גרמה למותם של תאי שד סרטניים משלושה סוגים. [22] לאצה היה אפקט יותר חזק מהתרופה הכימותרפית 5-fluorouracil. 

מתן תוספת יוד לעכברי מעבדה שקיבלו רעלן מסרטן DMBA עצרה את התפתחות הגידולים. מתן יוד יחד עם medroxyprogesterone נתנה את התוצאות הטובות ביותר. [23]

במחקרים תחיליים עם מספר מועט של נחקרים, נשים עשו בדיקה של העמסת יוד. התגלה שנשים חולות סרטן שד הפרישו פחות יוד מנשים בריאות, דבר המעיד על מחסור ביוד. [24, 12]

מקורות
  1. NHANES.  National Health and Nutrition Survey showed iodine levels have declined 50% in the US. CDC National Center for Health Statistics.  CDC. gov 2002.

  2. Eskin BA., Iodine and Mammary Cancer, Tans NY, Academy of Sciences 1970.

  3. Kurihara M., "Cancer Statistics in the World," Nagoya Univ. Press, Nagoya, pp. 80-81 1984.

  4. Aceves C., et al., Is Iodine a Gatekeeper of the Integrity of the Mammary Gland? Journal of Mammary Gland Biology and Neoplasia, 2005.

  5. L Vega-Riveroll, P Mondragón, J Rojas-Aguirre, J Romero-Romo, G Delgado and C Aceves.,The antineoplasic effect of molecular iodine on human mammary cancer involves the activation of apoptotic pathways and the inhibition of angiogenesis. Cancer Research, Volume 69, Issue 2 Supplement, January 2009

  6. Krouse TB et al., Age-Related Changes Resembling Fibrocystic Disease in Iodine-Blocked Rat Breasts, Arch Pathol Lab Med, 1979 Nov;103(12):631-4.

  7. Ghent WR et al., Iodine Replacement in Fibrocystic Disease of the Breast, Can J Surg 1993 Oct;36(5):453-60.

  8. Kessler J, The Effect of Supraphysiologic Levels of Iodine in Patients with Cyclic Mastalgia, The Breast Journal 2004 Jul-Aug;10(4):328-36.

  9. Bezpalov VG et al., Investigation of the Drug "Mamoclam" for the Treatment of Patients with Fibroadenomatosis of the Breast, Vopr Onkol, 2005 51(2):236-41.

  10. Hartmann LC et al., Benign Breast Disease and the Risk of Breast Cancer, N Engl J Med 2005.

  11. Shah NM et al., Iodoprotein Formation by Rat Mammary Glands During Pregnancy and Early Postpartum Period, Proc Soc Exp 1986 Mar;181(3):443-9.

  12. Venturi S., Is There a Role for Iodine in Breast Disease?, The Breast  2001 Oct;10(5):379-82.

  13. Cann SA., et al., Hypothesis:  Iodine, Selenium, and the Development of Breast Cancer, Cancer Causes control 2000 Feb;11(2):121-7.

  14. Smyth PP., Role of Iodine in Antioxidant Defence in Thyroid and Breast Disease, Biofactors 2003 19(3-4):121-30.

  15. Coochi M. et al., A New Hypothesis of Bio-Chemical Cooperation?, Prog Nutr 2000.

  16. Thrall KD., Differences in the Distribution of Iodine and Iodide in the Sprague-Dawley Rats, J Toxicol Environ Health 1992.

  17. Eskin BA.,et al., Different Tissue Responses for Iodine and Iodide in Rat Thyroid and Mammary Glands, Biol Trace Elem Res 1995 Jul;49(1):9-19.

  18. Eskin BA. et al., Microarray Characterization of Iodine Metabolic Pathways in Breast Cancer, p. 379 2006.

  19. Teas J. et al., Dietary Seaweed (Laminaria) and Mammary Carcinogens in Rats, Cancer Res 1984.

  20. Funahashi H. et al., Wakame Seaweed Suppresses the Proliferation of 7,12-Dimethybenz(a)-Anthracene-Induced Mammary Tumors in Rats, Jpn J Cancer Res 1999.

  21. Funahashi H. et al., Seaweed Preventing Breast Cancer?, Jpn J Cancer Res 2001  May;92(5):483-7.

  22. Funahashi H. et al., Suppressive Effect of Iodine on DMBA-Induced Breast Tumor Growth in the Rat, J Surg Oncol 1996 Mar;61(3):209-13.

  23. Eskin BA. et al., Identification of Breast Cancer by Differences in Urinary Iodine, Abstract Number 2150, Presentation AACR Conference 2005.

  24. Vega-Riveroll L, Mondragón P, Rojas-Aguirre J et al.,The antineoplasic effect of molecular iodine on human mammary cancer involves the activation of apoptotic pathways and the inhibition of angiogenesis. 2008

  25. Abraham GE., et al., Evidence that the Administration of Vitamin C Improves a Defective Cellular Transport Mechanism for Iodine:  A Case Report, The Original Internist 2005.

  26. Abraham GE., The Safe and Effective Implementation of Orthoiodosupplementation in Medical Practice, The Orginal Internist 2004.

  27. Frederick R. Stoddard II, Ari D. Brooks, Bernard A. Eskin, and Gregg J. Johannes,  Iodine Alters Gene 

  28. Expression in the MCF7 Breast Cancer Cell Line: Evidence for an Anti-Estrogen Effect of Iodine,  Int J Med Sci. 2008; 5(4): 189–196.

  29. Zhongna Sang, Peizhong Peter Wang, Zhaixiao Yao, Jun Shen, Beth Halfyard, Long Tan, Na Zhao, Yuntang Wu, Shuo Gao, Jian Tan, Jiayu Liu, Zupei Chen, Wanqi Zhang; Exploration of the safe upper level of iodine intake in euthyroid Chinese adults: a randomized double-blind trial, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 95, Issue 2, 1 February 2012, Pages 367–373, https://doi.org/10.3945/ajcn.111.028001

  30. Pavelka S, Metabolism of bromide and its interference with the metabolism of iodine, Physiol Res. 2004;53 Suppl 1:S81-90.

רוצה לדעת שעשית את הכי טוב למען עצמך?

אל תחכי!

בואי לסדנה לבריאות האישה של MammAlive ותגלי אילו תחומים בחייך צמאים שתעניקי לעצמך כבר כעת.

הקליקי כאן כדי לבדוק מתי מועד הסדנה הקרובה.