מה הסיפור לגבי סויה?

סויה – לאכול או לא לאכול? זו השאלה! מבולבלת בקשר לסויה? יש המון מחקרים שמצביעים על היתרונות של סויה במניעה של סרטן ועוד מחלות נוספות. מצד שני יש מחקרים שמראים שהתכונות הפיטואסטרוגניות שלה עלולות לעודד סרטנים הורמונאליים. במאמר הזה אני מקווה ליצור אצלך בהירות סביב הנושא הזה.

למה בכלל יש בלבול ואפילו המלצות סותרות?

היקף המחקר על סויה הוא עצום, ובכל שנה התפרסמו מאות מאמרים, דבר שמקשה על הרופאים לעקוב ולהתעדכן בכל החידושים. אפשר לחלק בגדול את המחקר לארבעה סוגים:

1. מחקרים אפידמולוגיים. אלה מחקרים אשר בוחנים את צריכת הסויה בקרב האוכלוסיה ומנסים לחפש קשר בין זה לבין שכיחות של מחלות.

2. מחקרי התערבות בבני אדם. אלה מחקרים שמגייסים משתתפים מאוכלוסיה מסוימת (למשל נשים בגיל המעבר, או נשים שאובחנו עם סרטן השד) מחלקים את הקבוצה לשנים, בחצי אחד עושים התערבות (למשל לצרוך כמות מסוימת של סויה) והחצי השני הוא קבוצת ביקורת. עוקבים אחר המשתתפים למשך תקופה ואז משווים שכיחות של מחלה בין שתי הקבוצות.

3. מחקרים בבעלי חיים. אלה מחקרים שבהם נותנים לחיה תזונה מסוימת או תוסף מסוים ובוחנים את ההשפעה ביחס לקבוצת ביקורת.

4. מחקרים ברקמה חיה במבחנה (מחקר in vitro). אלה מחקרים בהם לוקחים רקמה חיה, (למשל רקמה מגידול סרטני) וחושפים אותה לחומרים שונים במבחנה, ובודקים את ההשפעה של החומר על הרקמה.​

כאשר בוחנים את תוצאות המחקרים השונים חשוב לשים בפרספקטיבה נכונה את האַפְּלִיקָטִיבִיות של כל סוג של מחקר. המחקרים שהם בעלי המשקל הרב ביותר הם מחקרי התערבות בבני אדם, שכן הם מבססים את הקשר של סיבה ותוצאה. מחקרים אפידמולוגיים מראים שיש קשר בין שני דברים אבל לא בהכרח מראים שיש יחס של גורם ותוצאה. מחקרים בבעלי חיים הם בעלי משקל נמוך יותר משום שהם אינם בהכרח מיצגים את מה שקורה בגוף האדם. עכברים מעכלים, מפרקים ומשתמשים בחומרים בצורה שונה מבני אדם, ולכן הגוף שלהם יכול להגיב אחרת. לבסוף, מחקרים שבוחנים אפקט של חומר פעיל על רקמה חיה במבחנה, הם בעלי המשקל הנמוך ביותר שכן הם לא לוקחים בכלל בחשבון את התהליכים האנזימטיים בגוף, ואת ההשפעה הסינרגית של מזון שלם על גוף האדם.

סויה מכילה חומרים פעילים שנקראים איזופלבונים. מכיוון שהמחקר בימנו מונע ע"י חברות התרופות, החוקרים מנסים לבודד את החומרים הפעילים מהמזון ורוצים לבדוק את ההשפעה של חומרים אלה והיעילות שלהם כתרופה, כך שהמחקרים מתחלקים גם לפי פרמטר זה לשתי קבוצות:

1. מחקרים על סויה. מחקרים אלה בוחנים את ההשפעה של המזון בשלמותו על הנבדקים.

2. מחקרים על איזופלבונים במינונים שונים. מחקרים אלה בוחנים את ההשפעה של האיזופלבונים שבודדו מהמזון וניתנים כתוסף. בצורה זו ניתן לקבוע את המינון המדויק של החומר הפעיל שניתן.

גם כאן, כאשר רוצים לבחון את ההשפעה של מזון על הבריאות, המשקל של מחקרים שבוחנים את החומר הפעיל הוא יותר נמוך.

העניין בסויה החל בהבחנה שבמדינות אסיה וביפן בפרט

יש שכיחות נמוכה של סרטן שד ביחס למדינות אירופה וצפון אמריקה. אחד ההבדלים בין מדינות אלה הוא שבאסיה התזונה עשירה בסויה

מה השורה התחתונה? מה אומרים המחקרים?

מחקר סקר משנת 2017 [1] מסביר שרוב המחקרים שמצאו השפעה שלילית של סויה היו מחקרים שבחנו את ההשפעה של חומרים פעילים על רקמה חיה במבחנה, ומחקרים שבחנו השפעה של חומרים פעילים על עכברים. מחקרים אפידמולוגיים ומחקרי התערבות בבני אדם מראים שיש יתרון לצריכה של סויה גם במניעה ראשונית של סרטן שד, וגם במניעה של הישנות. ההשפעה המגוננת של צריכה של סויה גוברת כאשר מתחילים לאכול אותה מגיל צעיר, כפי שקורה באוכלוסיה בארצות אסיה.

לאור המידע שהתקבל ממחקרים על סויה בשנים האחרונות, ארגון גרמני שעוסק בבטיחות המזון, ה SKLM, החליט לעדכן ב 2018 את ההמלצות שלו לגבי הבטיחות של סויה ביחס לבלוטת התריס ולשדיים אצל בני אדם [2]. הארגון קובע שעל פי מחקרים בבני אדם צריכה של סויה המכילה כמות של 100 מג' איזופלבונים אינה מזיקה לבריאות השד ובלוטת התריס אצל אנשים בריאים. לגבי נשים שחלו בסרטן שד SKLM ממליצים להמנע מלקיחת תוספים שמכילים את החומר הפעיל בלבד. לגבי סויה כמזון הועדה ממליצה לנשים אלה להגביל את הצריכה של סויה לכמות המכילה 50 מג' איזופלבונים.

היתרונות הבריאותיים של סויה

ב 2016 פורסם מאמר שמסכם 25 שנות מחקר בבני אדם על סויה ויעילותה במניעה וטיפול במחלות שונות. [3]

תכולת חלבון גבוהה לסויה יש תכולת חלבון גבוהה ביחס למקורות צמחיים אחרים, ולכן מהווה תחליף טוב לחלבון מהחי. החלבון שיש בסויה מתעכל בקלות. הפחתה של כמות המזונות מהחי ומעבר לתזונה מבוססת צמחונות עם סויה, קטניות, פטריות וזרעי המפ תעזור להפחית את עומס הרעלים בגופך, וגם עוזרת להפחית את פליטת הגזים שגורמים להתחממות כדור הארץ.

תכולת פחמימות נמוכה לסויה יש תכולת פחמימות נמוכה ולכן היא טובה לאנשים שמתמודדים עם טרום סכרת וסכרת. לסויה יש אינדקס גליקמי נמוך ולכן אינה גורמת לעליה של הסוכר בדם ובעקבות כך גם האינסולין לא עולה. ידוע שרמה גבוהה של אינסולין משלשת את הסיכון לחלות בסרטן השד.

תכולת מינרלים סויה עשירה במינרלים אשלגן, סידן וברזל. כמות הסידן שנספגת בגוף מכוס של חלב סויה שקולה לזו הנספגת מכוס של חלב פרה. זה הופך את הסויה לתחליף טוב למוצרי חלב ומקור טוב של ברזל לצמחונים וטבעונים.

איזופלבונים סויה מכילה איזופלבונים, ביניהם גניסטין (genistein), שהוא פיטואסטרוגן. אלה חומרים שהמבנה המרחבי שלהם מחקה את זה של ההורמון אסטרוגן, ולכן הם יכולים להיקשר לקולטן של אסטרוגן בגוף. כאשר פיטואסטרוגן נקשר לקולטן הוא גורם לתגובה אסטרוגנית חלשה וחוסם את הקולטן לאסטרוגן היותר חזק של הגוף. התזונה היפנית מספקת 30-50 מיליגרם של איזופלבונים ליום בהשוואה לתזונה מערבית המספקת 3 מיליגרם ליום. ביפן היארעות סרטן שד הוא חצי ממה שיש בארה"ב ובאירופה (וגם אצלנו בישראל).

מפחית כולסטרול החלבונים שבסויה מורידים את הכולסטרול הרע מסוג LDL ב 4% עד 6%, כאשר צורכים 25 גרם ליום. הוא גם מפחית את הטריגליצרידים (שומנים בדם) בכ 5% ומעלה את הכולסטרול הטוב ב 1% עד 3%, ובכך מפחית את הסיכון למחלות לב.

מפחית לחץ דם צריכה של סויה עוזרת להוריד את לחץ הדם ב 1.5-2.5 מילימטר כספית ועוזר להפחית את הקשיות של קירות העורקים, דבר התורם לבריאות מערכת הדם.

מפחית סיכון לאוסטיאפורוזיס החלבון האיכותי והסידן שיש בסויה תורמים לבריאות העצם ועוזרים למנוע בריחת סידן.

צריכה בגיל צעיר מפחיתה סיכון לחלות בסרטן השד בגיל מבוגר נמצא שיש קשר בין צריכה יותר גבוהה של סויה בגיל צעיר והפחתה של בין 25% ל 60% בסיכון לחלות בסרטן שד בהמשך החיים. ידוע שהריון בגיל יותר מוקדם הוא גורם מגונן מפני סרטן השד, משום שבזמן ההריון מופרש סוג מיוחד של אסטרוגן שגורם לשינויים מבניים ברקמת השד. יתכן שהאיזופלבונים נותנים הגנה דומה .

מפחית הישנות ותמותה מסרטן השד מחקר מטה אנליזה של חמישה מחקרים, שנים מארה"ב ושלושה מסין, בהם השתתפו מעל 11,000 נשים חולות סרטן שד מצא שצריכה של סויה אחרי גילוי של סרטן שד היה קשור עם הפחתה של הישנות המחלה ותמותה מהמחלה. התועלת היתה זהה אצל נשים ממוצא אסיאתי או ממוצא לא אסיאתי.

מונע סרטן פרוסטטה מחקרים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של סויה והפחתה של 50% בסיכון לחלות בסרטן פרוסטטה.

אדממה זה השם היפני של פולי הסויה המוגשים במסעדות

ובבתים כחטיף בריא וטעים. ניתן להגיש אדממה לאורחים כנשנוש לפני ארוחה והוא חטיף בריא, דל קלוריות וטעים שיכול להחליף לפעמים את הפיצוחים המלאים בקלוריות ומלח.

צריכה של סויה מפחיתה את ההישנות של סרטן השד

מחקר שנעשה בסין ופורסם ב 2009 [4] בחן את הבטיחות של צריכת סויה בקרב 5042 מחלימות מסרטן השד בגילאי 20 עד 75. הנשים הצטרפו למחקר 6 חודשים לאחר שאובחנו במחלה. לאחר 4 שנים השוו בין הנשים שצרכו את הכמות הגדולה ביותר של סויה לנשים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר ומצאו שנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר הפחיתו את הסיכון להישנות ב 29% ואת הסיכון למות ב 32%. הסויה פעלה באותה יעילות עבור נשים שהמחלה אצלן היתה בשלב התחלתי או מתקדם, וכנ"ל לגבי סרטן חיובי לאסטרוגן (ER+) או שאינו מגיב לאסטרוגן (ER-).

צריכה של סויה שיפרה את האפקטיביות של התרופה טמוקסיפן. למעשה, לנשים שצרכו את הכמות הרבה ביותר של סויה ולא לקחו טמוקסיפן היה סיכון יותר נמוך להישנות מנשים שלקחו טמוקסיפן וצרכו מעט סויה. כלומר, צריכה של סויה היתה יותר יעילה מטמוקסיפן במניעה של הישנות! נשים שצרכו הרבה סויה הפחיתו את הסיכון להישנות ב 35%, בין אם הן לקחו את התרופה או לא.

מחקר אחר שנקרא Life After Cancer Epidemiology) LACE), אשר פורסם ב 2009 [5] עקב אחר 1954 נשים מקליפורניה שאובחנו עם סרטן שד בשלב התחלתי למשך 6 שנים. המחקר מצא שנשים בגיל המעבר שצרכו הרבה סויה הפחיתו את הסיכון להישנות ביחס לנשים שלא צרכו סויה כלל. מבין הנשים שטופלו בטמוקסיפן, אלה שצרכו הכי הרבה סויה הפחיתו את הסיכון להישנות ב 60% ביחס לאלה שצרכו הכי מעט.

צריכת סויה בגיל צעיר מגוננת מסרטן שד בהמשך החיים

כאשר צורכים סויה בילדות, זה מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד בגיל הפריון בהמשך החיים. אצל נשים שצרכו באופן עקבי כמות גדולה של סויה בגיל ההתבגרות ולאחר מכן בבגרות (כלומר לפחות מנה אחת של טופו ביום) הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל הפריון היו יותר נמוכים.[6]

חשוב לצרוך סויה אורגנית

חשוב ביותר לצרוך סויה אורגנית. היום רוב הסויה בעולם היא GMO כלומר מהונדסת גנטית, ועל כן מרססים אותה בכמויות עצומות של החומרי הדברה וראונדאפ (חומר קוטל עשבים שלא פוגע בגידולים מהונדסים גנטית). נמצא שחומרים אלה גרמו לסרטן בעכברי מעבדה.

כמה סויה לאכול?

הכמות שנתנה את התועלת המירבית במחקרים היא 11 גרם של חלבון סויה. הטבלה הבאה תעזור לך לחשב כמה סויה לצרוך.

כמות איזופלבונים במג'	כמות חלבון בגרם	כמות המזון	מזון
57	5.9	חצי כוס	מיסו
28.8	10.1	חצי כוס	טופו
27.5	58.7	30 גרם	אבקת חלבון סויה
16.1	9.3	חצי כוס	גרגרי סויה אדממה
124.8	39.6	חצי כוס	גרגרי סויה קלויים
6.2	5.6	כוס	חלב סויה
51.5	19.0	חצי כוס	טמפה

לסיכום סויה אורגנית היא בעלת ברית עוצמתית בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד ובהפחתת הסיכון להישנות.

מקורות

1. Samira Ziaei and Reginald Halaby, Dietary Isoflavones and Breast Cancer Risk, Medicines (Basel). 2017 Jun; 4(2): 18. Published online 2017 Apr 7. doi: 10.3390/medicines4020018

2. Huser S, Guth S, Joost HG, Soukup ST, Kohrle J, Kreienbrock L, et al. . Effects of isoflavones on breast tissue and the thyroid hormone system in humans: a comprehensive safety evaluation. Arch Toxicol.(2018) 92:2703–48. 10.1007/s00204-018-2279-8

3. Messina M., Soy and Health Update: Evaluation of the Clinical and Epidemiologic Literature, Nutrients. 2016 Nov 24;8(12). pii: E754.

4. Shu XO, Zheng Y, Cai H, Gu K, Chen Z, Zheng W, Lu W., Soy food intake and breast cancer survival, JAMA. 2009 Dec 9;302(22):2437-43. doi: 10.1001/jama.2009.1783

5. Guha N, Kwan ML, Quesenberry CP Jr, Weltzien EK, Castillo AL, Caan BJ., Soy isoflavones and risk of cancer recurrence in a cohort of breast cancer survivors: the Life After Cancer Epidemiology study, Breast Cancer Res Treat. 2009 Nov;118(2):395-405. doi: 10.1007/s10549-009-0321-5. Epub 2009 Feb 17

6. Ziegler RG., Childhood soy intake and breast cancer risk in Asian American women​, Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2009 Apr;18(4):1050-9. doi: 10.1158/1055-9965.EPI-08-0405. Epub 2009 Mar 24.