לפני כחודש חברה שלי גילתה שיש איזשהו שינוי בשד, הפטמה קצת נכנסה פנימה. אנחנו כולנו מכירות את האזהרות, חודש המודעות לסרטן השד עושה את העבודה. היא מיד פנתה לכירוrג שהפנה אותה לממוגרפיה, אולטרסאונד, ובעקבותיהם מיד גם ביופסיה. אחר כך שבועיים מותחים ומורטי עצבים של המתנה לתוצאות עד שהיא התבשרה שיש לה סרטן שד.
אז מתחיל שלב חיפוש האשמים. הרבה פעמים אנו מפנות את האשמה כלפי עצמנו – איזה עומס ולחצים לקחתי על עצמי... למה לא אכלתי בריא... אולי אנחנו מאשימות אחרים, למשל הרופא שטיפל בנו – למה הוא לא זיהה בזמן שיש לי בעיה בבלוטת התריס... אולי זה שלא הייתי מאוזנת כמה שנים תרם להתפתחות המחלה? אולי זה שגרתי בבית שהיה בו עובש החליש את מערכת החיסון שלי וזה תרם להתפתחות הסרטן?
כמה היינו נותנות בשלב הזה לחזור לאחור ל"לתקן" את כל הטעויות האלה...
כל כך חבל שאנחנו חכמות רק לאחר מעשה.
החוכמה היא בתו של הניסיון
ליאונרדו דה וינצ'י
נקודות למחשבה
יכול להיות שאת בכלל לא אשמה. אולי זו אמא שלך אשמה...
כמה מאיתנו שמות לב איזה חומרים יש במוצרי הנקיון שאנו משתמשות בהם בזמן ההריון? מחקרים מראים שחשיפה של העובר לחומרים אלה יכולה להגביר את הסיכון של התינוקת שתיולד לחלות בסרטן שד במשך חייה.
כמה מאיתנו בוחנות את רשימת התכולה של קרם הלחות שאנחנו קונות לילדות שלנו בגיל ההתבגרות? מחקרים מראים שחשיפה של רקמת השד המתפתחת בגיל ההתבגרות לחומרים אלה עלולה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן שד בהמשך החיים.
ואני שואלת: כמה ראיות נדרשות עד שנשתכנע ונעשה משהו???
כבר ב 2013 יצא דוח של ארגון הבריאות הבינלאומי שמתריע על הבעיות הללו. מאז המדענים ממשיכים לחקור את הנושא ובשנתיים האחרונות יצאו כמה מאמרי סקר אשר בוחנים את המחקרים שנעשו בעשר השנים האחרונות לגבי הקשר בין הסביבה שלנו וההיארעות ההולכת וגוברת של סרטן השד.
במאמר זה אביא את הממצאים העיקריים.
מאז מלחמת העולם השניה יש כל הזמן עליה בהיארעות של סרטן השד. באותן שנים חלה עליה אקספוננציאלית בשימוש בכימיקאלים לייצור חומרי הדברה, פלסטיק, קוסמטיקה, ועוד חומרים ומוצרים הנמצאים בשימוש נפוץ. בעשר השנים האחרונות פורסמו מאות מאמרים שמצביעים על הקשר בין שני הדברים, וההוכחות הן הרבה יותר נרחבות וחותכות ממה שהיה קודם לכן.
החקר של חומרים משבשי הורמונים העלה שההשפעה שלהם שונה מההשפעה של רעלים אחרים. בדרך כלל, חומרים רעילים משפיעים יותר ככל שהכמות אליה נחשפים גדלה. לא כך עם חומרים משבשי הורמונים. התגלה שההשפעה שלהם יכולה להיות משמעותית דוקא במינונים יותר נמוכים, וכן שיש חשיבות למתי קורית ההשפעה. חשיפת עוברים לחומרים אלה, או חשיפה של ילדות בגיל ההתבגרות עלולה להשפיע על הסיכון בהמשך החיים.
לדוגמה, אחד המחקרים בחן את רמת חומר ההדברה DDT בדמן של אימהות, ולאחר מכן עקב אחר הבנות שנולדו במשך 52 שנים. נמצא שרמות גבוהות של DDT אצל האמא גרמו לסיכון פי 4 לחלות בסרטן שד אצל הבת.
מחקרים אחרים גילו שיש חשיבות לצירופי חומרים, כלומר כל חומר בנפרד לא השפיע, אולם צירוף של שני חומרים גרם לנזק. לאור העובדה שיש מעל 1000 כימיקאלים הנפוצים בשימוש במוצרי הצריכה שלנו ידרשו מליוני ניסויים כדי לבדוק רק צרופים של כל שלושה מתוכם. האם נחכה עד אז?
חומרים משבשי הורמונים שיש הוכחות לגבי הנזק שהם גורמים
היכן מצוי | שם החומר |
פלסטיק, אפוקסי, קופסאות שימורים מצופות פלסטיק מבפנים, סילנט למניעת חורים בשיניים | ביספינול A |
חומרי בישום וריח, מוצרי טיפוח, מוצרי ניקיון, פלסטיק, תרופות, חומרי בנין, אריזות מזון | פתלטים |
חומרי שימור במזון, מוצרי טיפוח, מוצרי ניקיון | פרבנים |
קרם הגנה (מונע שיזוף) | מסנני UV |
ציפויי נון סטיק של סירים ומחבתות | PFOA, PFOS |
חומרים שנפלטים בזמן שריפה של נפט, סולר, בנזין, וכו | PAH |
קוטלי עשבים בשימוש בחקלאות | אטרזין, סימזין, סיינזין |
חומרי הדברה בשימוש חקלאי וביתי | הפטכלור, דיאלדרין, אלדרין, כלורדן, מלתיון... |
חומרי הדברה, חומרים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה, צבעים ודיו | אורגנו כלורינים |
מונעי בערה בטכסטיל, מוצרי אלקטרוניקה, מזרנים, שטיחים מקיר לקיר | PBDE |
צבעי שיער, צבעי בד | אמינים ארומתיים |
מי שתיה, צבעים המופקים ממינרלים ומשמשים בתעשיית הקוסמטיקה, צעצועים ומוצרים אחרים | מתכות כבדות |
אם קראת עד השלב הזה מגיע לך אות של כבוד על התמדה ויכולת עמידה אל מול מבול של מידע חופר ומייאש. אני יודעת, ולגמרי מכירה את ההרגשה הזו. תחושה של תסכול, יאוש, חוסר אונים. זה כל כך מְפֻשָּט, זה בכל מקום, אי אפשר להמנע מזה, אז אין טעם לחשוב על זה. נכון?
לא נכון! ויש מה לעשות!
אז מה עושים?
מפסיקים לטמון את הראש בחול
עושים את הצעד הבא
יש הרבה מקורות מידע, הצעד הבא הוא להחליט מה הדבר הבא שאני רוצה לשנות באורח החיים של המשפחה שלי, ואז לעשות את זה!
מקורות
Janet M. Gray, Sharima Rasanayagam, Connie Engel, Jeanne Rizzo, State of the evidence 2017: an update on the connection between breast cancer and the environment. Environ Health. 2017; 16: 94. Published online 2017 Sep 2. doi: 10.1186/s12940-017-0287-4